פסיפס- אמנות עתיקה בכסות חדשה ונועזת

לפסיפס היסטוריה ארוכה בת אלפי שנים. ראשיתה באור, עירו של אברהם, והמשכה כאמנות של הדתות המונותיאיסטיות הגדולות. כיום, לאחר שנים בהן נדחקה המסורת האמנותית, חווה הפסיפס רנסנס והוא עולה מחדש על במת ההיסטוריה כשפה עכשווית, פתוחה לניסויים ולהכלאות. את דגל הפסיפס העכשווי נושאת העיר האיטלקית רוונה אשר מקשרת בין יצירות עתיקות והיסטוריות ובין יצירות חדשניות ופורצות דרך.

רוונה מייצגת פרדיגמה בפיתוח התפיסה של אמנות הפסיפס לאורך מאות בשנים, ועיטורי הפסיפס על כותלי המונומנטים העתיקים מהמאות ה-5 וה-6 הם עדות מפוארת למקום החשוב שמילא הפסיפס בעברה של העיר1. גם כיום, לאחר שנים של הפסקה, לפסיפס ברוונה שמור מקום של כבוד, והחל משנות ה- 20 של המאה הקודמת החל בעיר תהליך של שיקום ושיחזור הבזיליקות העתיקות.

בשנת 1897 נוסדה "רשות העתיקות" האיטלקית ותהליך שיקום הפסיפס ברוונה הוגבר והצריך הכשרה של עובדים מקומיים. לכן בשנת 1924 נפתח באקדמיה לאמנויות היפות שברוונה קורס ארבע שנתי ללימודי אמנות הפסיפס.

בעקבות תוכנית לימודים זאת, קמה ברוונה קבוצה של אמני מוזאיקה Il Gruppo Mosaicisti המזוהה כאסכולת רוונה. הקבוצה כללה אמנים מיומנים הידועים בהישגיהם הגבוהים, איכות עבודתם ונאמנותם לטכניקה הביזנטית הקדומה של הפסיפס. אמני הקבוצה לקחו חלק בפרויקטים של שיקום ושימור, יצרו פסיפסים מוזיאליים, עותקים של פסיפסים עתיקים וכמו כן יצרו קשר עם מוסדות תרבות יוקרתיים כמו ה- Triennale שבמילאנו. לאחר מלחמת העולם השנייה, על רקע סצנת האמנות האוונגרדיסטית שחידשה את פני האמנות האיטלקית, קבוצת אמני הפסיפס של רוונה החלו לפתח שפה אוטונומית משלהם. התוצאה הייתה "תערוכת הפסיפס העכשווי" שהתקיימה לראשונה בשנת 1959, והיוותה נקודת מפנה חשובה. מכאן ואילך מתחיל שיתוף הפעולה בין אמני פסיפס וציירים. החל משנות ה-60 למעשה המאסטרים של הפסיפס מקבלים הכרה של אמנים מהשורה הראשונה ויוצרים יצירות אמנות אוטונומית. בשנת 1976 נוסדה ברוונה הביאנאלה הראשונה למוזאיקה ומיד לאחר מכן ב-1987 נוסד הארגון הבינלאומי של אמני פסיפס עכשוויים. בשנת 2003 נוסד בעיר המרכז הבינלאומי לתיעוד אמנות הפסיפס ובשנת 2009 התקיים הפסטיבל הראשון לאמנות פסיפס Ravenna Mosaico, שהשנה מתקיימת המהדורה השנייה שלו.

קבוצת "אסכולת רוונה" הוציאה מתוכה אמני פסיפס רבים, ולמעשה אמני הפסיפס כיום הם הדור השלישי והרביעי של בוגרי בית הספר. לימוד והעברת הידע לדורות הבאים הוא עדיין ערך חשוב, לא רק בבתי הספר2, אלא גם בסטודיות האמנים אליהם מגיעים צעירים מרחבי העולם כדי ללמוד את הטכניקה המסורתית והסגנון של המוזאיקה הביזנטית.

על השתתפות אמני הפסיפס מרוונה בתערוכה ובפסטיבל "נתניה בפסיפס" (החל מ-15.10 , פרטים בהמשך) אומרת דר' לינדה קניפיץ. "במסגרת שיתוף הפעולה עם העיר נתניה בפסטיבל לאמנות עכשווית בפסיפס "נתניה בפסיפס", בחרנו להציג בתערוכה "קוד פסיפס" מספר יצירות מתוך אוסף המוזיאון לאמנות ברוונה (Museo d'Arte della città di Ravenna). היצירות מאופיינות בשימוש עכשווי של שפת הפסיפס ברמה מוזיאלית והן מציגות איכות גבוהה של חומרים, טכניקה וארגון. היצירות מייצגות את מסורת אמנות הפסיפס הרוונית הטומנת בחובה סגנון ייחודי ואסטטיקה, בה בעת עם נאמנות לתכנים עכשווים ומעודכנים. התערוכה שהינה יוזמה משותפת של רוונה ונתניה מאפשרת מפגש בין אמנים מרקע ומסורת שונים וממגוון סגנונות ותרבויות, אך עם נכונות לנהל דו שיח פורה התורם למחקר האמנותי."

ד"ר לינדה קניפיץ/ המרכז הבינ"ל לתיעוד פסיפסים, רוונה שותפה באוצרות של התערוכה "קוד פסיפס"

התערוכה "קוד פסיפס" היא ניסיון לפצח קוד חברתי והיסטורי של אמנים הרואים את ההווה גם בעיני העבר. התערוכה, אשר תפתח ב-15.10 ותמשך כחודש, היא חלק מפסטיבל "נתניה בפסיפס"- פסטיבל ביוזמת עיריית נתניה הוא פרויקט בינלאומי ראשון בסוגו העוסק באמנות עכשווית בפסיפס. הפסטיבל יתקיים בחוה"מ סוכות (15-18/10/11) ובנוסף לתערוכה יתקיימו: כינוס אקדמי, אירועים קהילתיים ופעילויות פסיפס לכל המשפחה. משך התערוכה: 15/10/11-15/11/10 , גלריה "על הצוק" המעפילים 19 נתניה ,שני-שישי: 10:00-13:00 ,שני-חמישי: 17:00-20:00 , שבת: 10:00-14:00 , בימי הפסטיבל התערוכה תהיה פתוחה גם ביום ראשון

אוצרי התערוכה "קוד פסיפס":

אסתי דרורי ודורון פולק/ ארטורא ביחד עם ד"ר לינדה קניפיץ/ המרכז הבינ"ל לתיעוד פסיפסים, רוונה

לצד התערוכה, בגן טיילת שקד יחנך פיסלה של האומנית האיטלקית, פרנצ'סקה פברי אשר נוצר במיוחד לכבוד הפסטיבל. הפסל מתייחס אל הים והגן הסובבים אותו ומייצג את האופן בו רואה האומנית את מדינת ישראל ואת העיר נתניה: "מפגש של תרבויות ורב גוניות. תושבים אשר קשורים לארצם אך גם פתוחים ומודעים לעובדה שישראל ובמיוחד נתניה אשר שוכנת על שפת הים התיכון, מהוות צומת היסטורית של תרבויות קדומות. הפסל, אשר מורכב מעמוד מתכת המשדר קלילות ונוכחות, דומה לישראלים אשר גם הם קלילים, פתוחים לקבל את האחר אך גם יציבים בנוכחותם".

1 שמונה האנדרטאות הביזנטיות מתקופת ראשית הנצרות שנמצאות בעיר רוונה (Ravenna) הוכרו בשנת 1997 כנכסי תרבות של האנושות כולה.

2 בעיר רוונה פועלים המכון לאמנות על שם ג'. סבריני (G. Severini) בתחום הפסיפס, האקדמיה לאמנויות היפות שהפכה להיות ביה"ס הגבוה לפסיפס, ביה"ס לשיקום הפסיפס בהנהלת מח' הפיקוח, המוכרת כיום כביה"ס הגבוה לעיבוד אבנים קשות.