על הקשר המיוחד שנוצר בין יקיר שגב אוצר התערוכה לאודרי ברגנר מספר לנו יקיר :"אל אודרי ברגנר התוודעתי באמצעות מכרה משותפת, שהיא מעין נכדה מאומצת ובת משפחה לכל דבר והיא שהזמינה אותי להשתתף במפגשים השבועיים בימי ששי אחר הצהריים בבית משפחת ברגנר, ולהיות חלק מחוג הידידים המתכנס סביב הקפה והעוגות של אודרי ויוסל. בשלב כלשהוא הובאו לידיעתי על ידי אודרי, בביישנות ובהסתייגות מה, אותם שטיחי הקיר המרשימים שיצרה בשנות הששים, ושקופלו ואוחסנו לעשרות שנים מבלי שעין אדם תראה אותם, להוציא כמה ידידים קרובים. כך נולד הרעיון לתערוכה בגלריה חנינא, המציגה בפעם הראשונה את מחזור שמונת השטיחים כולו, ואליהם מצטרף גוף עבודה נוסף וחשוב של אודרי ברגנר - עשרות הרישומים הריאליסטיים של הצדפים והקונכיות שיצרה משנות הששים עד שנות השמונים, שגם הוא - לא הוצג מעולם."
על הסיבות לאי החשיפה הזו של גופי העבודה החשובים של אודרי ברגנר ועל הקשר בין שתי הסדרות – מרחיב יקיר במאמרו "להשחיל חוט בקונכיה - עבודותיה הבלתי מוכרות של אודרי ברגנר" - המופיע בעברית ובאנגלית בקטלוג היוצא לרגל התערוכה בחנינא.
תערוכתה של ברגנר שתפתח ב-1 במרץ, יום ששי, בשעה 13:00 בצהריים מהווה חלק מפעילותה של גלריה חנינא במטרה להרחיב את שיח האמנות הישראלי ולאפשר מבטים לא שגרתיים על שדה האמנות הישראלי, הן הצעיר והן הותיק.
אודרי ברגנר (ילידת סידני, אוסטרליה, 1927, ואשתו של הצייר יוסל ברגנר) היא ציירת, רשמת, פסלת, מאיירת, מעצבת תפאורות (נסים אלוני) , סופרת ומשוררת, המתגוררת בלב תל אביב מעל 50 שנה. זוהי תערוכת היחיד החדשה שלה מאז 2007.
60 שנות יצירה פוריות להפליא בכל המדיומים של אודרי ברגנר, נחבאים עדיין בקומות הסטודיו והבית ברחוב ביל"ו בתל אביב, ועדיין לא זכו להיכרות ולחשיפה ראויים דיים. למרות (או בשל) פרסומו הרב של בעלה, יצירתה של אודרי ברגנר הוצגה בתערוכות קבוצתיות בארץ בעיקר בתערוכות אמניות נשים או אמנות-נשים.
סדרת העבודות הראשונה שתיחשף בגלריה חנינא היא שמונת שטיחי הקיר שיצרה ברגנר בשלהי שנות הששים בעבודת רקמה עמלנית ואינסופית, המתארים סיפורי אגדה ותיאורי בדואים מופשטים למחצה. ברגנר כמו חזתה את המהפך הפמיניסטי באמנות בארה"ב באותה תקופה, בה החלו אמנים אמריקאים וקנדים ליצור ברקמה ובקווילט כדי להיאבק בציור האבסטרקט הגברי הלבן.
שטיחי הקיר הגדולים והצבעוניים שהאמנית לא הציגה עד עתה הם יצירה חלוצית בשטח זה גם באמנות הישראלית, והם אף מטרימים את שטיחי הקיר המופשטים של הכוריאוגרפית והאמנית נעה אשכול, ששאבה השראה משטיחיה של ברגנר.
סדרת העבודות השניה שתוצג בחנינא היא עשרות רישומים ריאליסטיים, חלקם בצבעי מים, של צדפים וקונכיות, שהאמנית יצרה במשך שנות השבעים והשמונים, וכמו השטיחים – לא הוצגה מעולם. אלו עבודות אינטימיות ודקדקניות, העוקבות כמו האמנים המדענים מן המאות ה-16 וה-17 אחר התצורות המופלאות של הצדפים והקונכיות.
התערוכה אודרי ברגנר: שטיחים וצדפים מלווה בקטלוג דו לשוני (עברי/אנגלי) ובו מאמר מאת יקיר שגב, חוקר אמנות ישראלית וחבר גלריה חנינא, המבאר את הקשר בין הסדרות וההיבטים החברתיים-מגדריים ביצירתיה של אודרי ברגנר.