ימים
על רקע משטח גדול, אפרפר-כחלחל, מונח מלבן בהיר, צר וזעיר. שני קווים דקים נמשכים ממנו כלפי מעלה. אחרי רגע של אימוץ העין, אנחנו מחליטים שהמשטח הוא ים הנושק לשמיים והמלבן הוא סירה דו-תרנית. אך האמנם? מדוע ים הוא זה וסירה היא זו? כה מעטים הם מאפייניו הימיים של הים וכה דלים הם תוויו הסירתיים של העצם אשר בתודעתנו נקבע כי הוא סירה, עד כי אפשר להחליט שהמשטח אינו אלא תוצר של משיחות מכחול והמלבן הוא חלון בלתי צבוע המגלה קטע מהבד הבתול. השאלה על אודות זיהוי האובייקטים בצילומיו של דני פילדס, הובילה את מחשבתי לשדה מחקר שבו מרבים לעסוק פסיכולוגיים קוגניטיביים: לכמה מתוויו של אובייקט אנחנו זקוקים כדי לזהותו? מסיבות מובנות, האובייקט הנחקר ביותר איננו נוף, אלא פני אדם, אבל השאלה תקפה לכול אובייקט ואפשר לנסחה כך: מהו מינימום הפיקסלים הנדרש לנו כדי לחוש כי התצלום מתאר את הדבר שאותו הוא אמור לתאר? לכמה מידע חזותי אנחנו זקוקים כדי להבדיל בין ברוש לכתם ירוק, או בין ים לבין מריחה סתמית של מברשת רחבה?
את השאלות האלה הציגה האמנות, הרבה בטרם הציגה המדע. משעה שאמנות הציור פרשה מניסיונותיה לדייק בחיקויה של המציאות, משעה שהלכה אל מעבר לפיגורטיבי, היא בודקת את הגבול שבין הזיהוי לבין ההצפנה. היא הגיעה אפילו עד כדי איון מוחלט של האובייקט-הבד המונוכרומי. הצילום - שתוצריו הראשונים קשורים באתגר, הטכני בעי קרו, של דיוק בהעתקת המציאות - הלכה בעקבות הציור, ואילו הציור משתמש בצילום המעובד כאמצעי ציורי לגיטימי. דני פילדס דוחק את הצילום עד סף המופשט, מבלי לעברו. הוא מוחק ומוחק לומוחק עד כי לא נותר כמעט דבר, אבל הפעולה הזאת אינה מרוקנת את התצלום ממשמעות. השקט, הריק, המרחב, ממלאים את המסגרת בחידה.
ובכן, פילדס בודק עד כמה ניתן לצמצם את המציאות הנגלית, מבלי לאבד את היכולת לחוש בה. הוא מפנה את מצלמתו אל הים והשמיים, שני העצמים הנרחבים ביותר, שהם גם אלה המאתגרים את סגולתם של העין והמוח לאמוד יחסיי גודל ויחסיי מרחק. לעתים הוא משמר את האופק, קו מלאכותי ומתעתע, ולעתים הוא מסלק אותו עד כדי מיזוג ים ושמיים לכדי מרחב אחד. הוא עושה במצלמתו כמעשה העין , המסתנוורת מול חשיפה מופרזת למנות אור. התוצאה היא צילום מרגיע אך מאתגר. הוא תובע מן הצופה בו לרתום את דמיונו, להשלים את "הסיפור" אשר האמן הצנוע מספר לו ברמזים דקיקים. אני מציע למתבונן להיענות לאתגר הזה. הבראשיתיים, אל אור ראשון או אל האור.
דני פילדס: ימים
פתיחה: יום ה' 21 בפברואר 2013 בשעה 20:00
21.2.2013-16.3.2013
בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל-אביב רח' אלחריזי 9
טלפון: 03-5246685
ימים ב'-ה' 10:00-13:00,17:00-19:00 ; יום ו' 10:00-13:00 ; שבת 11:00-14:00