עבודות נבחרות מאוסף אנג'ל לאמנות עכשווית ותערוכת יחיד לאמנית אולה פון ברנדנבורג

מחווה תאטרלית היא שדר לא מילולי המוצג על הבמה: הבעות פנים, טון דיבור, לבוש, תנועות גוף,  מוזיקה, תפאורה וכו'. התערוכה בוחנת מחוות תאטרליות הבאות לידי ביטוי באמצעות מדיומים שונים באמנות העכשווית. אמנות פלסטית ותאטרליות שלובות זו בזו משכבר הימים: סצנות מתוך דרמות יווניות צוירו על כדי חרס עוד בתקופת יוון העתיקה. טכניקת "התמונה החיה"  – העמדה סטטית של אנשים על במה המבוססת על ציור נודע בדרך כלל – שולבה בתאטרון האירופי במאות ה־16–18. ציירים גדולים מהמאה ה־19 כמו דוויד, אנגרה, דלקרואה ודגה התפעמו מכוחו של התאטרון וניסו לבטא את קסמו בציוריהם. במאה ה־21 נוצרו במות חדשות לייצוג עצמי. דעות ודימויים מוחלפים במהירות מעל פלטפורמות חברתיות שונות, מחוות מחיינו הפרטיים מוצגות בהן לראווה כל העת. כל אדם בעולם מוזמן לייצר פרסונות שונות שתייצגנה אותו על הבמה הווירטואלית.

בתערוכה של אולה פון ברנדנבורג מוצגים שלושה מיצבים המשלבים וידיאו ובדים. פון ברנדנבורג עובדת במספר מדיומים, ביניהם מחזאות, שירה ומיצג ושואבת את השראתה ממגוון רחב של מקורות היסטוריים ותרבותיים, כמו תאטרון, צילום, ספרות, פסיכואנליזה, משחקים וקסמים. היא יוצרת נרטיבים רב־שכבתיים החוקרים את התפר שבין אמת לבדיה, בין תאטרון לתפיסת מציאות.

אוצרת: נועם סגל

התערוכה מאוסף אנג'ל לאמנות עכשווית מקבצת מחוות אמנותיות המבטאות פעולות קטנות או גדולות: קומפוזיציות אייקוניות, כמו הסצנות התנ"כיות בתצלומיו של עדי נס, ארכיטיפים של חיים ומוות, כמו בעבודתו של ויק מוניז או בסיפור העקידה שבעבודתו של איבן הולוואי, לצד התנהגויות אנושיות, כגון הבכי אצל מונטאן/רוזנבלום או הצתת הסיגריה אצל מאט סונדרס. החלל הבימתי מתמלא לרוב ברהיטים, חפצים ואביזרים. בתאטרון משמשים החפצים כסמלים וככלי אמנותי להעברת מסרים, הם מַבנים תפאורה המאפשרת את הדרמה. כך נוצר תהליך שבו הצופה נטמע ביצירה או מורחק ומודר ממנה לעמדת צפייה מציצנית, כמו בעבודתה של מיקה רוטנברג או בעבודתה של טרייסי סנלינג. תחפושות ועזרי במה משמשים גם בעבודותיהן של תמי בן תור ושל הילה לולו לין. מיני סצנות מופיעות בעבודותיהן של שיהו אושימה ושל קנט הנריקסן, כשהן  נעות בין חשיפה להסתרה. מחוות של כוחניות ושליטה מוצגות בעבודות של מרסל דזאמה ושל אם קיי כנה. אימה מרחפת בסצנות הקולנועיות של רוברט לונגו, ומחוות אחרות, כמו בעבודתו של אופיר דור, מבטאות קונפליקטים חברתיים.

העבודות המוצגות בתערוכה מבטאות את הדיאלוג המתמשך בין האמנות הפלסטית לאמנויות הבמה ומדגישות את כוחה של האמנות העכשווית לבטא בחומר דפוסי התנהגות חברתית. משתתפים: נלי אגסי, ג'יימס אולדרידג', שיהו אושימה, דיוויד אלטמד, דארן אלמונד, הומה באבא, מרטין בורובסקי, תמי בן תור, דון בראון, אופיר דור, מרסל דזאמה, מת'יו דיי ג'קסון, איבן הולוואי, קנט הנריקסן, קהינדה וויילי, מונה חאטום, אם קיי כנה, הילה לולו לין, רוברט לונגו, מת'יו מונהן, מונטאן/רוזנבלום, ויק מוניז, בארי מק'גי, עדי נס, מאט סונדרס, טרייסי סנלינג, יהודית סספורטס, אולה פון ברנדנבורג, נייג'ל קוק, מיקה רוטנברג, פיליפ רנצר, אליסון שקולניק.

אוצרות: דליה לוין וטל בכלר.

פתיחה חגיגית: 26 בינואר, יום שבת, בשעה 20:00
תאריך נעילה: 20 באפריל 2013

כתובת המוזיאון: הבנים 4, הרצליה
שעות פתיחה:ימים ב', ד', ו' ושבת 14:00-10:00
ימים ג', ה'  20:00-16:00
בימי א' המוזיאון סגור