אם יש עיניים – יש ציור
יוסף זריצקי נולד בשנת 1891 בעיירה יהודית באוקראינה, למד ארבע שנים באקדמיה לאמנות בקייב, שרת בצבא הרוסי כקצין והיה עד למהפכות הגדולות של אמנות המאה העשרים באזור. בשנת 1923, בגיל 32, הגיע זריצקי לישראל והחל לצייר באקוורל, מדיום שליווה אותו לאורך כל דרכו האמנותית. זריצקי שאף להיות אזרח העולם, לא בן העיירה היהודית באוקראינה, ובכל זאת, תמיד שייכו אותו ל"ציור יהודי". במלוא 27 שנים למותו, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות יציג אקווארלים של האמן מאוסף גלריה גורדון.
בתערוכה יוצגו כ-40 יצירות שנעשו בין השנים 1918 ועד שנות ה-80. זריצקי נהג לתת לציוריו שמות של מקומות ונקודות ציון: צפת, חיפה, פרחים על אדן החלון, זכרון יעקב, ירושלים, אם וילדה, תל אביב מראה מהגג, צובה, יחיעם, הצייר בנוף, נען. שם התערוכה "אם יש עיניים- יש ציור" נובע מתוך האמונה של זריצקי לפיה הציור קשור תמיד לעיניים. ניתן לקרוא במשפט יותר ממשמעות אחת: כיוון שלכולם יש עיניים, כל אחד יכול כביכול יכול לצייר,ומצד שני צריך לדעת כיצד להשתמש בעיניים ופה בעצם טמון הכוח שלהן. עבור זריצקי היצירה האמנותית היא שפה עם התחלה, אמצע וסוף, תחביר שאת כלליו וחלקיו צריך ללמוד: קו, כתם, שקיפות, אור וצל, השטחה, הפשטה וכו'.
אין זה מובן מאליו כי תערוכתו של זריצקי מוצגת במוזיאון נחום גוטמן. השניים נחשבים עד היום מגדולי הציירים הישראליים אך לכל אחד מהם השקפה אחרת לחלוטין. בעוד שגוטמן התנגד להפשטה והאמין כי מדובר בהתנשאות ו וכי אמנות אמורה להיות מובנת לכולם, ולכן בחר לתאר את תל אביב מראשיתה , זריצקי לעומת זאת היה בין מקימיה של קבוצת "אופקים חדשים" והתנגד לכל סוג של אידאולוגיה ואוריינטליזם. הוא עלה על הגג כדי להביט בה במבט פנורמי נטול אנשים ונהג לאפיין את יצירותיו בסגנון מופשט, אותו ניסה לקדם באמצעות הקבוצה. שתי הגישות השונות שמשקפות את העיר על גווניה השונים, וכפי שפסק אדם ברוך: "גם גוטמן וגם זריצקי הם ציירים של העיר...סוגים שונים של אותנטיות יוצרים תמונה אחת של זמן ושל מקום".
אוצרת: מוניקה לביא
תאריך פתיחת התערוכה: יום שישי, 23 בנובמבר.
נעילת התערוכה: יום שני, ה-11 בפברואר (תאריך לא סופי)
מוזיאון נחום גוטמן לאמנות
רח' שמעון רוקח 21, נווה צדק, תל אביב.
טלפון: 5161970 03
שעות פתיחה: ימים א-ה': 10:00-16:00.
יום ו': 10:00-14:00 (הכניסה בימי ו' ללא תשלום). שבת: 10:00-15:00