אדם הוא נוף מולדתו
יפה וינר בדרכה האמנותית מביעה את מחאתה השקטה על ידי מדיום הציור בנושא ההתפתחות המהירה והבלתי מבוקרת של הטכנולוגיה אותה גורם האדם בתקופתנו. יפה משמרת את הטבע בציוריה כפי שהייתה רוצה לראותו. מגדל המים המצטייר על גבי ההזמנה לתערוכה "נוף ילדותי", שוכן מאחורי ביתה של האמנית. הבית הוקם בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ומהווה כסמל לתקופת ילדותה של יפה שנולדה וגדלה בה. כיום סביבתו של המגדל השתנתה, נבנו מבנים חדשים, נסללו כבישים, אך בציוריה של האמנית קפא הזמן מלכת והיא מעלה את הנופים כפי שנחקקו בזיכרונה מכל התקופות. הציורים בתערוכה משקפים שלושה גופי נושאים הזכורים לה מילדותה ומלווים אותה בדרכה עד היום: העצים , הים והשדות. העצים דומיננטיים בציוריה ובעיקר עצי האקליפטוס. חורשות אקליפטוס נמצאות עד היום בנווה עמל, הרצליה פיתוח והסביבה. בציורים המעלים מקומות ידועים בעיר, מהווים העצים את העיקר ביצירה ומספר בתים קטנים עם גגות רעפים אדומים מבצבצים מבעד לעושר העלווה ובקושי מורגשים. הים מייצג את הטבע במלוא אונו. היא מתייחסת לעוצמה הנצחית של הים ומעלה את המחזוריות המתבטאת בעושר גווניו בשעות שונות של היום ובעונות שונות של השנה.
השדות המופיעים בתערוכה הנוכחית וערמות החציר הנוכחות בהן נמצאים בהרצליה, ערמות החציר המייצגות הן את המחזוריות והן את הצורך של האדם להיזון מהטבע, ממלאות את התפקיד העיקרי בעלילה הציורית. העדר מקומו של האדם בציורים אלה ובכל הציורים של יפה ממחיש את היותו בר חלוף "כציץ השדה".
הנחות המכחול הבטוחות והצבעוניות תואמות המציאות קבלו הנכחה נוספת המתבטאת בעיקר בתיאורים מרשימים מלאי הבעה של השמיים, הים והשדות. עצם תהליך היצירה האמנותית מהווה גם הוא דרך לנסות ולהנציח את קיומנו החולף עלי אדמות. כפי שכבר נאמר בשיר "הימים חולפים, שנה עוברת אבל המנגינה לעולם נשארת". עבודותיה של יפה וינר מהוות עדות חיה שהמנגינה שלה ממשיכה לנבוע כמעין המתגבר ודימוייה החזותיים ממשיכים להדהד בלבבות המתבוננים.
אוצרת: ד"ר דליה הקר אוריון
פתיחה חגיגית : יום חמישי 01-11-2012 בשעה 19:30
תתקיים ב"גלריה העירונית - בית אמני הרצליה"
רח' בן גוריון 7 הרצליה.
התערוכה פתוחה לקהל בימים א,ג,ד,ה, בין השעות 10:00-13:00 . 16:00-19:00, בימי שני הגלריה סגורה
ביום שישי בין 10:00-13:00
טל גלריה: 09-9589986
