יש נביא בעירו

המוזיאון יפתח שעריו בתערוכת יחיד של האמן משה טמיר ויציג אוסף נדיר מעזבונו, שיוצגו לראשונה מאז שנות ה-40 כולל חשיפת גרסה של היצירה "אמנון הפצוע". מוזיאון יגאל פרסלר, יפתח לקהל הרחב באירוע חגיגי ויוצא דופן, במהלכו יוקרן סרט על קיר בנין שכן, וכל אזור רח' וולפסון ואורחיו, יהפוך לשעה קלה ליצירת אמנות אחת גדולה. זהו מוזיאון פרטי שיהיה פתוח לקהל הרחב, בבעלות אספן האמנות ואיש העסקים יגאל פרסלר. פרסלר, החליט לשפץ בניין ישן בדרום תל אביב ולהפכו למוזיאון שיציג את מיטב האמנות  בארץ ובעולם, דרך תערוכות קבע, תערוכות מתחלפות, פריטים מאוספו הפרטי ועזבונות חדשים שירכשו על ידו במהלך הזמן. לעולם האמנות התוודע פרסלר עוד בילדותו. הוא צייר מאז ומעולם. אוטודידקט מושלם. לכשהבין שזו משאת נפשו, פתח סטודיו והחל להכיר את עולם האמנות בארץ, גלריות, אוצרים. בין לבין, למד וחקר את תולדות האמנות המזרח אירופאית והוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום. פרסלר צייר ובד ובד החל לרכוש עבודות אמנות. לפני כשנתיים נטש את הסטודיו שלו והשקיע את מרצו באוסף הפרטי שלו ובגיבוש רעיון המוזיאון.

פרסלר כיהן בין היתר כחבר הועדה לרכישות במוזיאון ישראל והוא מרצה על האמנות המזרח אירופאית. פרסלר מאמין שככל שעולם האמנות בארץ יגדל ויתפתח ויקומו יותר ויותר מוזיאונים פרטיים, לא יעז הממסד האמנותי להצניע במרתפים אוספים של מיטב האמנים בתמורה לחשיפה מצומצמת ולעיתים מגמתית.

משה טמיר (1924-2005) , נולד באודיסה ונפטר בירושלים ובין שם לכאן יצר עולם חדש של שפה אישית צורבת, צבעונית, קוסמופוליטית, טרנסידנטלית, שבעוצמתה יוצאת הדופן נגעה בכל מקום בגלובוס והפכה את טמיר לאלמותי, אוניברסלי ולאחד האמנים החשובים והמוערכים בעולם שיצירותיו מעטרות אוספים פרטיים יוקרתיים, ארמונות ומוזיאונים. חייו של טמיר שזורים במרקם העדין של האמנות הישראלית כמו ריקוד נצח, והוא נוגע בה והיא בו, והוא נלחם את מלחמותיה של הארץ הזו ונפצע וכמעט מחרף נפשו אל האדמה הזו שהוא יוצר בה ויוצר ממנה, והנה אותו ילד שעלה לארץ מאודיסה הוא בוגר בצלאל ולאחר מכן מנהלה, והנה הוא מפקח במשרד החינוך על לימודי האמנות בארץ, והנה מרדכי ארדון, פותח את תערוכתו בבית האמנים בירושלים, והנה הוא בלב הקונצנזוס אבל הוא לא. עוד לא. והדלתות נפתחות אך נסגרות, וטמיר הוא לא, הוא כמעט. והוא מנסה, הוא מקדיש את יצירותיו הראשונות לארץ, לאדמה, לאנשיה, כך בשנות ה-50 הוא נוגע במלחמה בפצעיה, פצועיה. יצירתו "אמנון הפצוע" מ-1954 הנמצאת באוסף מוזיאון תל אביב, זוכה להכרה בינלאומית וטמיר זוכה בפרס כבוד בביאנאלה של ונציה שם הציג לצד מרדכי ארדון, אהרון כהנא ויחזקאל שטרייכמן. טמיר הותיר בעזבון אשתו תמרה, שהועבר למוזיאון פרסלר, מאות עבודות מתקופות שונות ובטכניקות מגוונות, מתוכן תוצגנה בתערוכה כ-20 עבודות משנות ה-40, 50 ומאוחרות יותר שנעשו בהשראת סגנון הקוברה (CoBrA), ציורי ענק מרובדי שכבות צבע, צבעוניים, עם אלמנטים אתניים מחד ונאיבים מאידך. דמויות גרוטסקיות, ילדותיות, מביטות מהבד אל החוץ, קוויהן שבורים,  זויתיים. לטמיר שפה משלו והוא מעביר אותה אל הבד.

"יש נביא בעירו"- משה טמיר
פתיחה חגיגית
יום חמישי 18 לאוקטובר בשעה 19.30

מוזיאון פרטי יגאל פרסלר
רח' וולפסון 54
תל אביב
התערוכה תוצג עד סוף ינואר 2013
שעות פתיחה: א-ד 10.00-19.00 ה 10.00-20.00 ו 10.00-14.00