"שיני חלב" בגלריה לאמנות בבית יגאל אלון,ציור בקוים של ילדים - אוצרת נאוה הראל שושני
בתערוכה זו מדברים האמנים בשפת הציור הילדי, התמים, שמנסה לגעת בדברים בצורה ראשונית וספונטנית. סגנון יצירה זה משתמש בקווים פשוטים, בצבעים עזים, בצורות ובדמויות נטולות מימד של עומק ונפח; ממש כפי שמציירים ילדים, שאינם כפופים לחוקי הטבע ולכללים של נכון ולא נכון, יפה ולא יפה.
להבדיל מאמנות נאיבית, הציור הילדי אינו מבקש להעביר רק תחושות של יופי, תום ואידיליה. יש שהוא מתבקש לטפל דווקא בנושאים קשים לעיכול או לומר דברים בוטים או מרים. או אז יכולים הקווים המתיילדים לרכך או להסוות את האמירות הקשות, ולהוות אמצעי הבעה מתאים יותר בזכות גמלוניותם וחיספוסם.
כך או כך, לפנינו מסע מרתק שכולל חקירת השפה הילדית, סיפורת, דמיון וגם אמירה באמצעות סמלים ודימויים נאיביים; מסע המאפשר שיח בין יצירות אמנות אלה לאדם העומד מולן, בוגר או ילד, משכיל או חף מכל ידע בתולדות האמנות.
האמנית המשתתפים :
ג'ים סילברמן - צבע שמן על עץ
ג'ים סילברמן הוא אמן מאד ססגוני, תרתי משמע. פלטת הצבעים שלו מורכבת בעיקר מצבעים עזים, ראשוניים, שאי אפשר להשאר אדיש אליהם. גם אל ג'ים האמן קשה להשאר אדיש. כמו הציורים שלו גם הוא בולט בחריגותו על פני השטח. ג'ים חותם על יצירותיו בשם SPARROW , שם ספרותי שבחר לעצמו, שמשמעותו דרור; ציפור דרור. ציפור שנמצאת ברוב ארצות העולם וייחודה בכך שלא ניתן לביית אותה. כדבריו: "שימוה בכלוב – ותמות".
מיכה שפירא - טכניקה מעורבת על בד ועל ניר. תחריט.
למיכה שפירא שפה ייחודית לו, ציורית ומלאת הבעה, המתחפשת לשפה של ילדים. מתחפשת – מאחר והתכנים שהיא מכילה שונים מאד ממה שמעסיק ילדים והרבה יותר מורכבים. מתחפשת – כי השימוש בקווים של ילדים מתאים לריכוך נושאים קשים לצפייה. שהרי אי אפשר לצייר יפה משרפות ומלחמות.
מיכה יוצר סיפורים והרהורים ויזואליים שבהם האובייקטים, הדמויות, הסימנים והיצורים המאכלסים אותם מהווים מעין שפת סימנים. שפה שבה לכל אחד מהפריטים הללו יש משמעות, אישית או קולקטיבית, לעיתים ברורה ולעיתים סמויה או מוסווית במכוון.
רוני קורש - אקריליק על בד.
רוני לוקח חלק בתערוכה "שיני חלב" בפינה חדשה שנקראת "חשיפה ראשונה", בה יוצגו שלושה מציוריו.
רוני: "הסגנון הנאיבי, הפשוט, המוגדר והצבעוני הוא בשבילי הגן הסודי אליו אפשר לחמוק מהמציאות הלא פשוטה, המורכבת והלא תמיד צבעונית של החיים בישראל".
דליה סלע - צבע שמן על עץ. קולאז'ים ואסמבלאז'ים.
דליה סלע שואבת את התכנים של עבודתה מהעולם התמים, האותנטי, של הילדות. זהו עולם חושי, אינטואיטיבי, בו היא מוצאת את הגירויים והדחף ליצור; בו היא מספקת את הסקרנות שלה כאמן.
היא לוקחת את הסגנון הילדי למסע מחקרי; מנהלת באמצעותו דיאלוג עם עולם האמנות, עם האסכולות והסוגות (ז'אנרים) השונות, ביניהן קבוצת "הקוברה" אליה היא חשה קירבה מיוחדת.
התערוכה תינעל ב-6.10.07
בית יגאל אלון פתוח בימים א'- ה' ושבת בין השעות 8:30 – 16:00
בימי ו' 8:30- 13:00. לברורים טל. 04-6727700
www.bet-alon.co.il
נאוה הראל שושני
אוצרת התערוכה
navash16@gmail.com