סקס אחר

התערוכה "הדרך הביתה" מציגה עבודות רישום על נייר שנוצרו על ידי לילי כהן פרח-יה מדי יום, כמעין יומן-דימויים מן השנתיים האחרונות. עבודותיה של כהן פרח-יה מתייחסות להתבגרות אלימה ואכזרית במיוחד ואל התנהגות מינית, אשר לפי פרויד, הרחיקה לכת אל "מעבר לעיקרון העונג" ושהחזרה עליה היא כ"אימון למוות". התערוכה מביאה את המבט האימהי המחפש אסטרטגיה שביכולתה להעביר לבת צעירה ואובדת, את כושר ההישרדות מול אלימותם של החיים ואת "הדרך הביתה".

האם הטובה, לפי כהן פרח-יה, עסוקה בפעילותה בתפקידה הקלאסי של שומרת הסף, שומרת הבית, המשפחה ושפיות הדעת. דאגותיה של האם נחשפות אל הצופה בציורי דיוקנאות הלוליטות של כהן פרח-יה - אלו הן לרוב נשים, ילדות, נערות, חלקן מסתכלות אל הצופה כמתוך מבע של כאב גדול, ואילו אחרות שאולי שפר גורלן, מביטות כבוהות. שם התערוכה "הדרך הביתה" מעיד מראש על סיפור של הליכה גורלית לקראת איבוד פיסי, מנטלי ורגשי. כך למשל, באחת העבודות, 'הר ציון 111 ' , שם העבודה מציין את הכתובת בה נערות- זונות נאספות מדי ערב לעבודה בזנות על ידי גברים במכוניות חולפות באזור התחנה המרכזית בדרום תל אביב. בעבודה אחרת, בשם "אין סקס אחר", כהן פרח-יה מוסרת קריאה מפוכחת על הקריאה ל"סקס אחר" בשירה של יונה וולך ( "שיר קדמשנתי"). הכוונה בביטוי "סקס אחר" בשיר של וולך היא לסקס סאדו-מזוכיסטי, המקיים (כביכול או שלא כביכול) אלימות בהסכמה. אך האם הטובה, לפי כהן פרח-יה מבקשת להעביר אל הלוליטה אזהרה הקוראת לה שלא להאמין.

 
"מרחב לאמנות" , כיכר קדומים 8, יפו העתיקה
אוצרת: גילית פישר
הפקה: דלית מרחב