התערוכה " הכפר " של עדי נס ניפתחה בגלריה זומר במקביל בניו יורק Jack Shainman Gallery ובפאריס Gallery Praz Delavallade
סדרת העבודות החדשה של עדי נס מצולמת באזור כפרי אך נדמה שפסטורליות היא התואר האחרון שניתן להדביק להם. את השקט מפלחת עבודת הבימוי המדויקת והמדוקדקת המאפיינת את כל עבודותיו של נס. ביום שאינו מתיר ספק למתבונן: מתחת לפני השטח, ירוק ככל שיהיה, קורים דברים.
אין מספיק ירוק בעולם, שיוכל להסתיר את הדברים שקורים בכפר של עדי נס. יש בו מקהלה, ונערים יפי בלורית, ועבודת אדמה, אבל יש בו גם שכול, ועיניים עצובות, ונערים שיש מי שיגידו שהם יפים פחות. ויכול להיות שהכפר של עדי נס הוא בכלל תמצית הישראליות?
הסדרה מציגה כפר מן הימים שערכי תנועת העבודה היו חלק מחלום ציוני נרקם. כפר, שלא ברור אם הוא מושב או קיבוץ, אבל נראה כי יש בו קהילה קטנה החיה באווירה טעונה. זהו מקום המייצג את ישראל ואת התהפוכות שעברה מאז היווסדה ועד ימינו. הכפר ממוקם בנופי עמק יזרעאל הטעון משמעות החל מימי התנ"ך ולאורך מורשת הספרות והשירה של גדולי הספרות העברית: נתן יונתן, מאיר שלו, אברהם שלונסקי, מתתיהו שלם ואחרים.
כמו בסדרות עבודותיו הקודמות, "חיילים" (2000), "נערים" (2001) ו"סיפורי התנ"ך" (2007), גם ב"הכפר" הסוגיות שמעסיקות את נס הן זהות ישראלית, גבריות, מיתוסים, מיליטנטיות ואנושיות, ונדמה שכל אלה מתעצמים לנוכח המיקום, הכפר – צורת חיים כל כך ישראלית, שנדמה שאיבדה את דרכה, ואיתה אולי גם אנחנו.
וגם הפעם, הפורמט הגדול בו מוצגים תצלומיו, מעצים את התחושות ולא מאפשר למתבונן בהם ליהנות מעצי הדר עמוסי פירות ומשדות מוריקים מתחת לשמים כחולים. כי בין עצי ההדר נראה נער שנדמה כמתחבא מפני האנשים שמזכירים לו עד כמה אינו שייך למקום בו הוא נמצא ושבו הוא חי ועובד, ובשדות המוריקים מתחת לשמים הכחולים יורים ברובים ובאקדחים.
עדי נס (46), בוגר המחלקה לצילום ב"בצלאל" (1992), הוא מאמנים החשובים והמובילים בתחום הצילום בארץ. טכניקת העבודה שלו, איכויות הצילום המוקפדות, סגנון הצילום המבוים והדמויות האייקוניות – כל אלה משמשים סמלי היכר של עבודתו, ועשו אותו לאחד הצלמים הישראלים המוכרים בעולם.
שיח גלריה עם עדי נס
מועד 1 – יום שבת 23 ביוני, 12:00 בצהרים
מועד 2 – יום חמישי 28.06, 20:30 (לילה לבן)
מועד 3 – יום שישי 29.06, 12:30 בצהרים
במקביל בחדר הפרויקטים S2 מציגה התערוכה
ורוניק דוואנו | Veronique Doisneau
יונתן אופק | שרון אתגר | יעל בורשטיין | ז'רום בל | דניאל סילבר | אוצר: יובל אתגר
"כי אנחנו כמו גזעי עצים בשלג. למראית עין הם מונחים סתם ובדחיפה קלה ודאי אפשר להזיזם.
לא, אי אפשר, כי הם מחוברים בחוזקה לאדמה. אבל ראו, אף זה רק למראית עין". (פ. קפקא).
רגע לפני שהדברים קורסים אל תוך עצמם נגלים התפרים. הדבקות הקולאז' כמו מאיימות להתפרק והחומר שב ומופיע מבעד לדימוי. התערוכה הקרובה בחדר הפרויקטים של גלריה זומר מפגישה חמישה אמנים עכשוויים שיצירתם חושפת מציאות התלויה על בלימה – המתנה אינסופית לרגע מכריע.
במסגרת התערוכה יוקרן הסרט ורוניק דוואנו שמשכו כ 30 דקות.
הקרנות הסרט תחלנה כל חצי שעה עגולה.
פתיחה: 17 במאי 20:00 פתיחה לקהל הרחב
שיח גלריה עם עדי נס
מועד 1 – יום שבת 23 ביוני, 12:00 בצהרים
מועד 2 – יום חמישי 28.06, 20:30 (לילה לבן)
מועד 3 – יום שישי 29.06, 12:30 בצהרים