רטרוספקטיבה למעצב זוכה פרס ישראל, דן ריזינגר תוצג ב -2 תערוכות במסגרת שבוע העיצוב בחולון. התערוכות ייפתחו ב-31.3.2012, ויתקיימו עד 5.5 בגלריה מאירוב ובשדרות דב הוז.  התערוכה  "אמנות העיצוב" ("להמציא מה שעוד לא היה ולראות מה שכבר איננו" ד. רייזינגר) בגלריית המשכן "בית מאירוב" עוסקת בתרגום ערכים מופשטים למונחים של צבע, צורה וטיפוגרפיה  והיא תציג מבחר עבודות המשקפות את תרומתו ואת חידושיו של דן בתהליך עיצוב התדמית החזותית ועיצוב הסביבה בארץ.

בנוסף, לאורך שדרות דב הוז יוצגו כ70-  כרזות שיצר ריזינגר במשך יותר  מחמישים שנה, ביניהם עיצוב תדמיות של חברות מובילות כמו : אל-על,  טבע, טמבור ,תיאטרון הבימה ועוד.

עבודותיו של רייזינגר, צייר ומעצב גרפי ומי שחינך דורות רבים ב"בצלאל" , זוכות להוקרה במשך שנים רבות והוא הציג תערוכות יחיד בבירות רבות בעולם מבייג'ין  עד לניו יורק. לאחרונה נבחרו 35 מעבודותיו הסביבתיות לאוסף הקבוע של מרכז פומפידו שבפריז. כמו כן ,לוגו אל על נבחר כאחד מהטובים של המאה העשרים וספרים על עבודותיו הוצאו לאור בסין וברוסיה.
על עבודתו של דן ריזינגר , מאת בתיה דונר  ("להמציא מה שלא היה ולהראות מה שכבר איננו"  (ריזינגר

חלקו של דן ריזינגר בעיצוב המרחב הוויזואלי, המתווך בין מוסדות שלטון ותרבות, יצרנים וחברות מסחריות לבין הצרכן הישראלי, נותר במידה רבה סמוי מן העין. שעה שאנחנו עדים כיום למיתוג מסחרי של תוצרים אסתטיים, מצד אחד, ולקביעת תג מחיר אסתטי למוצרים מסחריים, מצד אחר, נותרות עבודותיו של המעצב בלא חתימה של יוצרן.

במהלך עשרות שנות עבודה הטביע ריזינגר את חותמו על האופן שבו התודעה שלנו כאזרחים וכצרכני תרבות ומוצרי צריכה בישראל מזהה במבט חלק גדול מהשירותים ומהמוצרים המשווקים לנו. הוא ניסח מילון צורות ותחביר, הנחשפים באספקטים שונים של הממשק שבין היצרן, המשווק, או הגוף המציע שירותים, לבין הצרכן. הלוגו, הסמל, השלט, האריזה, האסתטיקה של אתר הייצור, או המרחב שבו מתרחשת הפעילות, כולם חלקים באותה שפה, המתפרשת על כל שטחי המגע של הלקוח עם הגוף המשווק את מוצריו, או את שירותיו, ומייצרת זהות תאגידית.

על אף תשומת לב המתמקדת בכל פעם מחדש בתפישות השיווקיות של לקוחותיו השונים ובדימוי שהם מבקשים לשדר לקהלי היעד שלהם, אפשר לזהות את כתב-היד של ריזינגר בכל אחת מהעבודות שיצר. הקו הבוטח, הצורות הגיאומטריות ומשטחי הצבע הנקיים, לרוב בצבעים ראשוניים, הם מסימני ההיכר של האמירה המודרניסטית שלו. בלוגו רואה ריזינגר את אבן היסוד של תדמית החברה. נראה כי בפענוח מרכיבי הלוגו ובניסוח זיקתם זה לזה מושקע חלק גדול מהאנרגיה היצירתית שלו. זה השלב שבו מפצח ריזינגר את הקודים של החברה. עיצוב הלוגו, הבחירה בצבע, או בסקאלת הצבעים, והעיצוב הטיפוגרפי – שבו מודגש האיזון בין הפונטים העבריים ללועזיים – הם האלמנטים המשלימים שמנסחים את תדמית החברה.   בתהליך הדיאלקטי המתקיים בינו לבין הלקוח תופש ריזינגר את מקומו של המעצב כיוצר שאינו מסתפק בהקשבה ללקוח ובתרגום דרישותיו לשפתו של קהל היעד, אלא נוטל על עצמו אחריות על בחינה מעמיקה של הצרכים, המניבה פתרונות למגוון סוגיות, גם כאלה שלא הועלו על-ידי הלקוח. "לא רק מה שהלקוח מבקש", אומר ריזינגר, כי אם "מה שהוא צריך". סריקת טווח האפשרויות כחלק מהדיאלוג עם הלקוח מגדירה מחדש את תפקידו של המעצב, המבקש ליטול חלק בשלב החשיבה הפרוגרמטית ולהציע פתרונות כוללים שבכוחם לייצר שפה ויזואלית אחידה וקוהרנטית המזוהה עם החברה. כך פעל ריזינגר כשהוזמן בתחילת שנות 06-ה על-ידי ג'ורג' הים להצטרף לצוות שתפקידו היה לפתח את התדמית ואת פרסומי חברת התעופה הלאומית אל-על, וכך נהג גם בפרויקטים נוספים כגון הבימה, טבע, טמבור ואחרים.    האתגר שבפניו ניצב כל מעצב – לתת צורה לרעיון – מטופל על-ידי ריזינגר בשילוב של לוגיקה ואינטואיציה בכל אחד משלבי התהליך, האנליטיים והיצירתיים כאחד. האמצעים - מילון הצורות, סקאלת הצבעים והתחביר – מכוונים כולם להדגשת הנראות והקריאות של השפה שהוא יוצר במטרה להציג זהות תדמיתית אחידה ומובהקת, שאיתה מזוהה החברה גם בפני עצמה וגם בפני לקוחותיה.
מאת בתיה דונר

עוד על התערוכות במסגרת שבוע העיצוב בחולון ופרטים על הגלריות המשתתפות, בקישור- שבוע העיצוב בחולון  2012 .