בתערוכתה החדשה  "שיגעון גדלות", מציגה רונית יניצקי 16 אובייקטים פיסוליים העשויים בטכניקת Arts and Crafts, מודבקים על מצע עץ וקרטון, להם הצמידה וצרפה חומרים עשויים 'רדי מייד', בד, קלקר, צדפים, כדורים, עלים ופרחים מוזהבים, בובות וחיילי צעצוע. חומרים אלו היא צובעת בצבעי אקריל וצבעי טוליפ מתנפחים, שהפכו לסימן היכר בעבודותיה. בחזית כל אובייקט פיסולי הצמידה יניצקי זכוכית מגדלת המגדילה ומעצימה את המסר הנובע מן העבודה.
התערוכה תיפתח בסטודיו של האמנית, בקיבוץ גבעת השלושה, ביום ו' 9.3.12, בין השעות: 12:00-17:00 ותוצג עד לתאריך 13.4.2012.

"בתערוכתה החדשה לוקחת האמנית רונית יניצקי את הפולקלור הפוסט מודרניסטי, המאפיין את עבודתה בששת התערוכות  הקודמות -  צעד אחורה ובודקת את היווצרות התמה הנשית.
הנרטיב השולט בעבודות הוא כמובן חזרה לילדות אך בשום אופן לא חזרה לתמימות. בין נשיות מיתולוגית לבין נשיות ילדותית ובוסרית מציגה יניצקי מבט מפוכח, בוחן וביקרתי כלפי דמות האישה, כפי שהוא נשקף במראות התרבותיות של עולם המנוהל על פי קודים ארכי גבריים". כותב ארז ברזוליק בטקסט לתערוכה.

על משטחי העבודה, מורחת יניצקי צבעי אקריליק וצבעי טוליפ מתנפחים ומכסה את המשטח בהדבקות של חרוזים, בובות, חיות, צעצועים ושאר פריטים, אותם היא מלקטת ואוספת. אובייקטים אלה, שהיא בוחרת בקפידה, היא מתאימה ומשלבת בדיוק רב בעבודותיה ויוצרת באמצעותם שפת הבעה עשירה ומרובדת. מדובר בעבודה סיזיפית של הדבקת פריטים וחפצים קטנים וצירופם יחדיו לכדי הגד ברור. מלאכתה הדקדקנית של יניצקי מקבלת ביטוי טכסי, מעין פולחן פרטי ומתמשך. זהו תהליך ארוך העוסק בפרטים הקטנים, בחפצים הנאספים ונאגרים בסטודיו של האמנית, אשר רק צירופם יחדיו מעניק להם משמעות וביטוי חדשים.

על העבודות:

עיניים גדולות, על מצע של עץ בצורת משולש הפוך, שקודקודו כלפי מטה, מדביקה יניצקי עיניים גדולות הנועצות במתבונן מבט בוחן. בתוך קופסה מלבנית מודבק טפט עליו מצוירים מאכלים שונים ומגרים. זכוכית מגדלת הצמודה לפתח הקופסה מגדילה את סצנת הפיתוי הנשקפת מימנה ומגחיכה את המרדף שלנו אחרי עולם של שפע שלא יודע שובע.

נשף מסכות, בתוך קופסה עשויה עץ מודבקת מסכה צבועה שחור ובפיה נעוצה סיגריה. בחזית העבודה מוצמדת זכוכית מגדלת המשווה לה מראה אניגמאטי. 

גדולות מהחיים, על משטח עץ מלבני הדביקה יניצקי רקדניות מחוללות. זכוכית המגדלת שבחזית העבודה מגדילה ומרוממת את ההתרחשות הבימתית ומדמה אותן לכוהנות בטקס דתי. 

פיג סטאר, על הדופן הפנימית של קופסת קרטון הצמידה יניצקי כוכב ירוק זוהר ועליו חזיר. זכוכית מגדלת הצמודה לפתח היצירה  מעניקה לחזיר, המוקצה מטעמי כשרות, מעמד של כוכב עליון.

לידת הלסבית, שתי רגלים מפוסקות הפונות אל על ומתוכם בוקע ראש אישה, מבשרות על  'לידת הלסבית'. הפסל מעוטר בפרחים וציפורים המסמלים את השמחה והריגוש שבאירוע. 

בגובה העיניים, קופסה מלבנית מחולקת ל 4 תאים. בכל תא מסכה הצמודה לדופן העליון והיא שמתבוננת בסצנה המתרחשת בתא. הסצנות: סיפור על בלרינה, מאלפת חיות, סערה בים, ציפורים. זכוכית מגדלת הצמודה לפתח הקופסה מאפשרת לנו להתבונן ביצירה 'בגובה העיניים'.

לוחמה בשטח בנוי, חיילים בסצנת קרב בתוך קופסה מלבנית ובחזית זכוכית מגדלת המעצימה את ההתרחשות.

פרה פרה, בתוך גלגל עשוי עץ מודבק טפט על גב המשטח ועליו תמונות של חוה וטבע. בקדמת השדה רועות פרות באחו הירוק ומנגד, חסידה צופה בהן.

משק הפועלות, בתוך קופסה מלבנית עשויה עץ יצרה יניצקי סצנה רוחשת של נשים עמלות. בקדמת הקופסה מוצמדת זכוכית מגדלת המחדדת וממקדת לצופה את ההתרחשות. 

מעבדות לחרות, עבודה זו יצרה יניצקי כמחווה למהפכה החברתית במצרים. בעבודה נראית דמות (בובה המשמשת מודל לציירים) מדלגת ומקפצת מעל הפירמידות ומבטאת בכך חופש ושחרור.

מלכת שבא, קופסת עץ ובתוכה ראש עשוי קלקר צבוע שחור ומקושט בפרחי זהב, פרפרים וכדורי חג המולד, מוצב על מנשא גבוה. העושר הצבעוני מעניק לדמות מראה מלכותי, רם ונישא. 

ציד מכשפות, בובה בדמותה של שלגיה תלויה על חוט ומסביב לה ניצבים גמדים. זוהי פרשנות לא צפויה לסיפור האגדה המעניק לשלגיה מעמד של קורבן בתוך תפיסת עולם גברית-שוביניסטית , הרואה בה שפחה, או אובייקט מיני.

אינדיאנית, מסכה אדומת פנים בתוך קופסת קרטון, מישירה מבט אל המתבונן בה. זכוכית מגדלת המוצמדת לקופסה משווה למסכה מראה דמוני- לא מפוענח..

הגנים התלויים, גלילי קרטון ופרחים יבשים הצבועים בצבעי אקריל, יוצרים יחדיו מארג סבוך של גנים תלויים בעלי טקסטורה עשירה ומדויקת.

ברבי יוצאת מן הארון, 'גלגל המזל' עשוי עץ ובתוכו 4 תאים עגולים, שכל אחד מהם מספר את סיפורה של ברבי, הבובה המיתולוגית היוצאת לחופשי, נפרדת מן הדימוי המתקתק שדבק בה ומכריזה על מיניותה ועצמאותה.

Yes We Can, בתוך עוגת כלה עטורת פרחים וחרוזים ניצבות שתי כלות לבושות לבן, שמחות ונרגשות ביום חתונתן. 

 הקומפוזיציה המדויקת בה בחרה יניצקי להצגת עבודותיה, בסטודיו שלה בקיבוץ גבעת השלושה, מעניקה להם  מבט קלידוסקופי עתיר מראות ודימויים הלוקח את הצופה למסע מפותל בזמן, אל סמלים ודימויים הנגזרים מתוך חיינו ועולמנו היומיומי.
הסגנון הפיגורטיבי- פולקלוריסטי המאפיין את יצירתה של יניצקי, כבר נעשה מזוהה עימה. דרך ביטוי זו משמשת לה גם אמצעי להעברת מסרים לסבו- פמיניסטים ופוליטיים המצויים בעבודותיה. התמימות והחום שאפיינו את עבודותיה הראשונות פינו את מקומן, בתערוכה החדשה, לחדות ולמפוכחות אירונית.

רונית יניצקי ,נולדה בקיבוץ גן שמואל. בגיל 5 עברה עם משפחתה לאיטליה, שם התחנכה בגן קתולי ולאחר מכן בבית ספר יהודי. כשהייתה בת 8 חזרה לארץ, החלה לשחק כדורסל, ובמשך 20 שנה שיחקה בליגת העל ובנבחרות ישראל לנערות ולנשים.
ב-1985, החלה לעסוק בתפקידי הפקה שונים במופעי מוסיקה ושירה ישראלית. היא עיצבה והפעילה את התאורה בהצגה "מה אתה זוכר יונתן" בפסטיבל עכו ואת המופע של קורין אלאל, במועדון המילקיווי באמסטרדם. לאחר מכן הפיקה ערבי רוק שחשפו להקות רוק צעירות, וכן מופעים שונים בהשתתפות: ערן צור, ענבל פרלמוטר, קורין אלאל, לאה שבת, דודי לוי, מירה עוואד ואחרים. כמו כן ניהלה את המופעים של גלי עטרי, ריקי גל, רונית שחר ולאה שבת, לה שימשה גם מנהלת אישית.

ב-2003, עברו יניצקי ובת זוגה לחיים- ד"ר אסנת רזיאל (רופאה, מומחית בעלת שם לקיצורי קיבה)  למיניאפוליס, מינסוטה, שם התפנתה לראשונה לעסוק באמנות. יניצקי לא רכשה מעולם השכלה אמנותית מסודרת, היא יוצרת אינטואיטיבית, אוטודידקטית במהותה. את תערוכתה הראשונה הציגה במיניאפוליס, לאחר שנה ששהתה שם. במהלך שהותה במקום הציגה 6 תערוכות נוספות.  זמן קצר לאחר שובה ארצה הציגה יניצקי את תערוכתה הראשונה בישראל, "שלום כיתה א' ".  זוהי תערוכתה השלישית בסטודיו שלה בקיבוץ גבעת השלושה.

 טל': 050-3757475

הסטודיו של רונית יניצקי, קיבוץ גבעת השלושה
פתיחה: יום ו' 9.3.12, בין השעות 12:00-17:00 

שעות הגלריה: ימים א'-ו' בין השעות 11.00- 14.00,
בחוה"מ פסח,  בין השעות 11:00-16:00