מוזיאון תפן מארח את האמן מוש קאשי לתערוכת יחיד בכל חלליו של המוזיאון

לתערוכה מקיפה זו מתלווה ספר אמן (מעצב:כפיר מלכא) שהופק בשיתוף פעולה ובתמיכה של מוזיאון תפן וגלריה נגא.
התערוכה -באוצרותה של רותי אופק- מכנסת מחזורי עבודות חדשות שטרם נחשפו לצד עבודות שנוצרו בשנים האחרונות, וכן מיצב כדורי זהב שתוכנן במיוחד לחלל המוזיאון.
מוש קאשי שפועל מאז תחילת שנות התשעים מסתמן כנושא קול מובחן וייחודי בשדה האמנותי. העבודות המוקפדות, מושאי המחקר הציורי שלו הניזונים מהטבע והפרשנות שלו למושגים מתולדות האמנות והאמנות העכשווית בפרט,מאפשרים חווית צפייה מאתגרת ועמוקה בצד ההתפעלות מהיכולות הציוריות הגבוהות המובעות ביצירותיו.
בעקביות ובהתמדה, מתערוכה לתערוכה, משכלל מוש קאשי את שפת הציור שלו, את הנושאים השונים סביב שדה המחקר הגדול שלו: הטבע. במאמר מקיף על עבודתו המופיע בספר האמן שיצא, מצביעה שבא סלהוב על המרחב הגשמי והרוחני שעבודתו נושאת, הן בהקשריה הפנים אמנותיים והן במרחב הפרשני העמוק שיצירתו מבטאת.

יצירתו של מוש קאשי עושה שימוש חדשני ומרתק בטכניקות ציור מסורתיות. קאשי אינו מוותר על מעשה הציור, אבל היצירה שלו ניזונה מתובנות שהן פרי הניסיון והחשיבה של האמנות המודרנית והאמנות העכשווית. הערך הפואטי והמטפורי שהציור נושא קשור מצד אחד לרומנטיציזם הגרמני ומצד אחר לציור המופשט של המאה ה-20.

דרך עבודתו הווירטואוזית של קאשי מתעתעת בצופה וגורמת לו לחשוב שאולי כבר ראה את השדה הזה בעבר; אולי כבר הילך קודם לכן בנוף הזה; אולי כבר התבונן פעם בסבך האינסופי הזה. בעזרת הצבעים שעל הבד ותעתועי האור והצל קאשי מתעד נוף מציאותי-דמיוני. הציור של קאשי אינו ציור נוף אלא נוף ציורי היוצר אשליה קסומה של מרחבי אינסוף, של עומק המושך את המתבונן לתוך מנעד צבעוני עמוק ועשיר, רב גוונים ובארוקי מחד, ומאידך הצמצום הצבעוני עד למידת ההכרחי. בסדרת עבודות הנוקטורנו נוסף מימד שלא נחשף עד כה ביצירותיו של מוש קאשי : צבע המחזיק כאן גם עקבות של תנועה ומהירות מעבר לכיסוי השטח המעניקות  תכונות ציוריות שחושפות את שפעמים רבות

חבוי מעין הצופה, מרחב  שילדי, כמו מעשה קליגראפי של רובד הציור לפני הכיסוי הסופי שלו.
סדרת עבודות הנוקטורנו שנוצרה בפורמטים קטנים יחסית, מחזיקה שני ערכים  צורניים שהופיעו כבר בעבר ביצירתו של קאשי אלא שעתה התחברו ויצרו נראות מרתקת של גודל איקוני ודחיסות ציורית אינטנסיבית, משל היו תחריט יבש,

זעיר ומונומנטאלי בעת ובעונה אחת.

 ציוריו של קאשי אינם נוצרים כציורים בודדים אלא כסדרות. כל ציור עומד בזכות עצמו, אבל בסדרה כולה יש משום התפתחות איטית, מחקרית, של הנושא. אופן העבודה הזה מאפשר לקאשי סוג של התעמקות, ניתוח ודיוק. לכל עבודה בסדרה

יש המשך. הסדרה פוגשת אותנו בנקודות זמן שונות. השפה של כל עבודה בסדרה אינה אותה שפה, אלא וריאנט שלה; המשפט הוא אותו משפט, אבל התחביר שונה מעט.
כדורי הזהב הם כמו חידה נוספת על חידת הציור. הכדור המוזהב מתגלגל לתוך העולם בשלמות אצילית ונושא בתוכו השתקפות של עולם שלם. הוא יונק את המרחב לתוכו. נדמה כי לא הכדור מתגלגל בעולם, אלא כל העולם מתגלגל בכדור.

המפגש של הצורה הפשוטה עם הזהב הוא מפגש של שני יסודות ביצירתו של מוש קאשי. מצד אחד פשטות, ומצד אחר - מורכבות הנובעת מהצורה והחומר; צמצום צבעוני חריף לצד עושר פנימי. מצד אחד חשכה גדולה, ומצד אחר - אור עדין

כמו של פנינה זוהרת במרחב.

תאריך פתיחה :14 לינואר 2012  עד סוף חודש יוני 2012