אוצרת: נעמה חייקין
עבודות הצילום של תמרה מסל הן מבט רפלקסיבי אודות טיבו של מדיום הצילום במובנו הבסיסי ביותר: קרני אור הפוגעות באובייקט חוזרות למצלמה ומטביעות את חותמו של האובייקט על הלידי הכסף המשתנים בהתאם לאיכות מושא הצילום. פעולה זו המעגנת קשר פיזי בין המציאות למדיום עוררה שיח תיאורטי ענף על מעמדו של הצילום כמרחב הופעתו של האובייקט.
עבודתה של מסל היא חקירה רחבת היקף אודות האובייקט ומעמדו כתצלום. בהתאם לכך, האוצרת נעמה חייקין בחרה לחלק את התערוכה על פי קטגוריות מתחום השיח התיאורטי שעוסק במדיום הצילום: פוטוגרמות, כסף, דגימות של מציאות, תנועה, אובייקט, פני שטח, נוף. חלוקה זו מאפשרת להבחין בעבודתה בשני מבטים, שמטרתם לחולל שינוי במציאות: מבט אירוני ומבט פרדוקסלי; יחדיו, הם מייצרים את הצילום כמרחב מטמורפי, מרחב של שינוי והשתנות.
בקבוצת האובייקט, למשל מאמצת מסל לכאורה נקודת מבט פטריארכלית המתייחסת אל האישה כאובייקט ומדגישה את אלימותו של המבט כלפי מושא הצילום – באמצעות חיתוך הגוף, ניכור (צילום "מדעי-אובייקטיבי") ואנונימיות. אולם בתוך כך, היא מערערת על תפיסה זו ומצביעה על מאפייניה. באמצעות איכות הדפסה שמייצרת "אובייקט" שקוף, נקי, עדין ופריך, כמעט "חסר חומריות", היא מציבה את המרחב הנשי כמרחב של היקסמות ויוצרת תחושה של יופי טהור, שאולי בשל כך הוא אף צופן סוד וארוטי לעילא. הצמצום והניקיון האסתטי (שהיא מייחסת, בין השאר, למעמדן של נשים לאורך ההיסטוריה) מאפיינים את עבודותיה של מסל והופכים בהן ליופי מזוכך – בסגנון אמנותי מתריס שהופך את היוצרות, בהציגו כוח כחולשה (מבט גברי שהארוטיות חומקת ממנו) וחולשה ככוח (מבט נשי שמשמר ארוטיות וסוד).
בקבוצת העבודות שעניינן תנועה, מדגישה מסל את הקפאת התנועה שמחולל צילום הסטילס הדומם. התצלומים מציגים מרחב נשי: כלי מטבח חשמליים וחפצי תינוק. תצלומים אלו, שלא כמו עבודותיה האחרות, אינם מוצגים בזוגות, דבר המדגיש את הקפאת התנועה שנוצרת בהם. בתצלומים אחרים מודגש הצד המניפולטיבי של העשייה הצילומית, המייצרת תנועה באמצעות חשיפה כפולה. קבוצה זו ניתן לקרא על רקע תצלומיו של אדוארד מייברידג' , הצלם הראשון שהצליח להקפיא תנועה מהירה, ושתצלומי הנשים העירומות בתנועה שלו הם לרוב תירוץ ליצירת דימויים אוריינטליסטיים, משפילים ואף פורנוגראפיים. עבודותיה של מסל חושפות את מראית העין שמייצרים תצלומיו של מייברידג' ואת האינטרס המובלע בהם בחסות התנועה.
בקבוצת כלי הכסף מערערת מסל על טיבו של החומר באשר הקדושה משורשרת מחומרים "נעלים" לחומרים "זולים". החומר מהם עשויים כלי הכסף מאציל על האובייקטים יוקרה, התואמת את מעמדם כייצוגים של קדושה. עם זאת, בהציגה את הפמוטים והחנוכייה כ"ריקים" (באמצעות הצגת הכלי בתצלום השני כשהוא מכיל נרות דולקים) מערערת מסל מעמד זה ומתיקה את הקדושה אל הנרות הדולקים, העשויים שעווה, חומר זול וחסר יומרה המתאפיין ביכולתו לקבל על עצמו צורות שונות.
כך גם בקבוצת העבודות דגימות מיוצג הגוף החי באמצעות תחליפיו: שיש, פורמיקה ומתכת של מכונית שצבעם מזכיר עור או דם. בקבוצת עבודות זו מחוללת מסל טרנספורמציה בגוף, המוצג בהקשר מדעי, דגימות עור (כצלחות פטרי), המצולמות מקרוב כצילום מיקרוסקופי, וצילום כוכבים כצילום אסטרונומי. באופן אירוני פני השטח של התצלום מתרחקים מן המציאות ככל שהצילום "חודר למציאות".
"בעבודותיה של מסל, כוחו של הצילום הוא ביצירת מרחב שמחולל טרנספורמציה, גם במושג וגם בחומר: הוא מעמיד אמיתות מושגיות בספק, מציב את הנוכח והנעדר (המלא והריק) יחדיו, מרומם את הדחוי וחושף את הכוח בחולשתו", אומרת האוצרת נעמה חייקין
תמרה מסל סיימה בהצטיינות לימודי אמנות במחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים
(1989-1993) ומ-1997 היא מלמדת במחלקה לאמנות בבצלאל. הציגה מספר תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות. בתערוכה מוצג, בפעם הראשונה,מכלול יצירתה, בנוסף לעבודות חדשות שנעשו בעבור התערוכה.
לתערוכה נלווה קטלוג מקיף (בהשתתפות מועצת הפיס לתרבות ולאמנות) ובו כ- 80 תצלומים; מאמר מאת האוצרת נעמה חייקין, הקושר את עבודתה בשיח של צילום ומאמר מאת ד"ר דרור פימנטל המציג את עבודתה בהקשר של אמנות ושיח פילוסופי אודות האובייקט.
נעילה: 4/3/2012
שעות פתיחה: א'-ה' 08:00-16:00; שבת וחג 10:00-17:00; ו' וערבי חג - סגור
כניסה בתשלום: מבוגר-18 ₪, ילד/סטודנט-14 ₪, פנסיונר-9 ₪, חיילים-חינם
המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי – 04-6816702, www.omuseums.org.il