איך הכל התחיל? מתארת אשד:
"בעודי מטיילת לאורך חוף ים המלח, מתפעלת מן הקריסטלים הנוצצים שהתגבשו על גבי אבנים וענפים, חשתי רצון להצטרף אל הטבע במעשה היצירה, ליצור צורות משלי ולתת למי הים לצפותם בגבישי המלח."
הרעיון נצנץ והלהיב, ושותפים נוספים חברו לענת לעבודה. חברת  "אהבה" של קיבוץ מצפה שלם נרתמה לתמוך כלכלית, וארבעה פסלים נחלצו לעזור לענת  בעשייה. התוצאה: פסלים שגובהם כשני מטר של דמויות גברים ונשים. שניים מהם מוצגים בתערוכה ומייצגים את לוט ואשת לוט.

הראש הלא נכון של אשת לוט

כאשר הובאו הפסלים בחלקים והורכבו מחדש באולם התצוגה התברר לאשד שהביאה את הראש הלא נכון של הפסל "אשת לוט". אנשי המוזיאון נשלחו ברכב ספיישל מהצפון הרחוק עד לים המלח להביא את הראש הנכון וזה הורכב אחר כבוד במקומו...

אשד יוצרת מחומרים רבים את אותם הדימויים שוב ושוב: כך ניתן לראות בתערוכה ציור שמן ובו, בין היתר, אישה עם פרח ובית מרובע עם כסא ושולחן. ליד הציור הציבה אשד בית אמיתי מעץ עם כסא ושולחן שניתן להיכנס אליו ולידו עץ מחוטי ברזל עבים ומכנה אותו:"בית לאיש אחד". מול הבית הגדול ניצבת קוביה לבנה עליה מיניאטורות מיציקת גבס של אשה , בית וגבעה. בצידו השני של האולם ניצבים פסלי קרמיקה בגובה שני מטר של דמויות גברים ונשים, לידם פסל מעץ של אישה עם פרח, ובסמוך לו פרגודים מעץ מגולף ונייר עשוי ביד. "אני יוצאת מהחומר ולא מאלצת אותו להיות משהו שהוא לא, הוא מגלה לי את תכונותיו ואני לומדת ממנו ליצור את הדימוי".

כאשת לוט, הדמויות בעבודותיה של אשד, מביטות בחלל למקום רחוק, לא מוגדר במין כמיהה או געגוע למשהו טוב, למקום אידיאלי. הן עומדות כניצבים שקפאו. לעיתים תלושות מן הסובב אותן ולעיתים צופות על העולם או יוצרות קשר עין עם המתבונן בהן.

 נקודות המבט של המבקר בתערוכה נעה בין הצפייה בעולם היצירות והקשרן התרבותי לבין השתקפותן בעולם פנימי ופרטי של כל אחד ואחת.