בקצה האצבעות- תערוכה קבוצתית בגריה הוראס ריכטר

תערוכה זו מפגישה בין פעולת האיסוף ותופעת האספנות כסָמַנים אינדיבידואלים-קולקטיביים לבין הפניית ערכיה הנצברים אל שדה היצירה.

תערוכת "בקצה האצבעות" נוגעת לתופעת האספנות, ומתייחסת אליה כתחום ונושא מלא בהיסטוריה ורקע, ובוחנת את הסיבות לתופעה, את מרקמה ומאפייניה.

כל אלו מקבלים את צבעיהם המיוחדים כשמדובר ב'אוסף' כעוד אחד מתכניו ודרכיו של המעשה האמנותי- פואטי.

חואני מוקמל נעה בשדה המופלא שנובע מבין ידיה האמונות בתוך ערכים גרפיים-תקשורתיים כגון: תוויות והזמנות, אותן היא אוספת ומוסיפה עליהן ולתוכן את מרקמי התבוננותה.

טלי טלמור מתווה את נגיעותיה על גבי השלכות הזיכרון והחוויה הניבטים מתוך צילומים משפחתיים ובולי דואר אשר מהווים עבורה תבניות ודפוסים העוברים פירוק והרכבה, חיזוק וריכוך.

שולה ליס אוספת ומעבדת את משקעיו החומריים של הזמן היומיומי הנצברים במכשירים ביתיים כגון: מיבש כביסה, אשר בהם היא מטפלת בזהירות וברגישות כבשרידים קדושים הנערכים לקראת הזמן העתידי.

שיפי ברק פארן בודקת את המתח שבין חפצי עץ עממיים-איקוניים כגון: בובות 'בבושקה',  לבין אמצעי אחסון מכאניים כמו סלילי חוטים, ומדגישה את המתח המחוללם ומפרידם על ידי נגיעות המסמנות את המנעד שבין האוושה והתער.

דבורה חזן מלקטת ללא פניות את שרידי החפצים המתכלים באש- בּדְלֵי סיגריות, איתם היא בונה עולם אישי וייחודי אשר בו הם מופיעים לעיתים כמרגליות נדירות הנחרזות על חוטים נעלמים ולעיתים משמשים הם כבדידים (פיקסלים) בתוך מבנים פסיפסיים המגלים את תמורות הזמן.

צילה גולדשטיין משאירה ביד חופשית אך מאומנת את רשמיה מהתבוננות על תהליכי הזמן העובר על צמחים מצד אחד ועל אביזרי מתכת פרזוליים כגון חפי מנעול, מצד שני.

רינה קמחי תרה אחר עקבות הזמן שעבר ומחפשת את החללים אשר הותיר ההעדר כסוג מתחדש של נוכחות.

פרחים נטמעים בפורצלן ונצרבים לעד, והרווח הסמוי שבין הפנים הגלויות והלוטות, מתגלה כערך מרתק ומצמרר .

רות מיון קוק יוצאת כחוקרת אל חופי הים הגדול ואוספת את אשר פלט. את שללה היא בוחנת, ממיינת ורושמת באופן וירטואוזי בכלים קלאסיים לחלוטין- אקוורל על נייר, אך תוך כדי התבוננות עולה מבעד לסימני מכחולה עולם אחר, מסתורי ומרהיב, אותו אין למצוא בטקסטים המדעיים.