יואב חנן מציג במוזיאון לאמנות ישראלית את תערוכתו "אתרי היעלמות". יואב חנן הינו נכדה של לאה ניקל, אשר חי ועובד במושב קידרון, אשר מהווה עבורו אי של אמנות.
צילומיו של יואב חנן נעשים בלילה, בניגוד למהותו של הצילום, שהינה הטבעת עקבות על נגטיב, או במערכת דיגיטאלית ממוחשבת. צילום לילי הינו מתיחת גבולות הטכנולוגיה לדבר אשר אינו מושג בעין אנושית.
מחקרו של חנן עוסק לא פעם בנושא זה- ההזדמנויות שמאפשר הטכנולוגיה, אך הוא אינו מסתפק במחקר טכני, אלא עובר למהותו- הקפאת רגע.
אך ייחודו של חנן הוא אינו תפיסת הרגע, אלא נתית משמעות לאותו רגע.
כאשר יואב חנן יוצא למסעותיו הליליים הוא אינו עושה זאת כרומנטיקן היוצא לחפש חוויה אלא הוא יוצא לטיוליו כמי שמנסה לגלות במקום מוכר את הנסתר. הגלוי והידוע בשטח נראה היטב ביום ובאור השמש אבל יואב מחפש את הנסתר.