גבריאלה פניבש מקדשת דווקא את העולם המלאכותי של הפלסטיק, מתוך אידיאולוגיה רדיקלית.
פניבש מבקרת את טרנד "החזרה לטבע" ומוקיעה את הפוליטיזציה הצינית של ערכים "ירוקים" סביבתיים.
לדעת פניבש העתיד הינו Man-made. כל כף פלסטיק שנצרך, חוסך כריתה של עץ שנדרש לייצר כף מעץ. לאור הפיתוחים הטכנולוגיים המאפשרים ייצור פלסטיק מתכלה, שמקורו אינו בתוצרי נפט, הפלסטיק נעשה ידידותי יותר.
הגיבורים של פניבש הם כותבי המדע הבדיוני של שנות הששים והשבעים, אשר הציגו עולם עתידני אוטופי.
העולם שפניבש בוראת אינו מאיים – להיפך. הוא מאיר פנים בצבעי פלסטלינה ידידותיים.
פניבש מציעה את רעיון עידן הפלסטיק בסגנונה הייחודי ובאופטימיות המאחלת לעתיד טוב יותר.