תמיר צדוק בתערוכתו החדשה "גיאוגרפיית הלאום" מציג עבודות שלקוחות ממספר סדרות, ביניהן מאורעות אב תרצ"ח ו-wonder Jew .
תמיר צדוק מציע התבוננות מעניינת ומורכבת בנושאים בהם הוא עוסק, לצד עיסוקו במושגי גבריות, מזרחיות, משפחה וצבא. רוב צילומיו מבוימים בקפידה ומדמים סיטואציות מוכרות - כמסע בחירות, צילומי משפחה ועוד, בהן הוא שותל את דמותו שלו ומצטלם כאחד ה"שחקנים".
בעבודות השונות ניתן לראות מניפת תפקידים מגוונת של המצלמה, הנעה בין מה שנדמה כצילום חובבים, צילום עיתונאי, יחצני, פפראצי או כצילום סטודיו "תיקני". זהו שימוש שמהווה עקרון מפעיל בפירוק מושג ה"זהות" כמודל אחדותי של האני, ולמעשה מייצר דיבור פוליטי על הפרסונה החלולה ועל האני כמופע.
תפקידי המצלם- מצולם מופקעים מיחסי הכוח השגורים שלהם. הניצבים המופיעים בצילום מתגלים למעשה כסוכנים כפולים: המפעיל-מופעל, הנראה-רואה והאובייקט-סובייקט מופיעים בו בזמן, כל אלו הם אמצעים אותם מפעיל צדוק באירוניה דקה, לא על מנת לדבר על זהות ספציפית, אלא דווקא כקיבוע הפיקטיביות של אותן זהויות.