.jpg)
גלריה גבו מציגה בתערוכה חדשה את תערוכת היחיד של פרופסור אבן הלל בלין.
הלל בלין מציב ביצירותיו את העיסוק באדם ובעיקר בדמות הנשית בקדמת הבימה, תוך הרכבה מחדש בין מורשת הציור הקלאסי – הרנסנסי לבין הסגנון האקספרסיוניסטי שהתפתח באמנות המאה ה-20.
"פאראפרקסיס" הינו מונח הלקוח ממילון הפסכואנליזה ומשמועותו היא סוג של "פליטת פה"- דבר מה שנאמר, נכתב או צויר ללא כוונה מחושבת מראש. בפסיכואנליזה "פליטות" אלה בעלות משמעות רבה בחיפוש אחר האמת הצרופה.
בציוריו של אבן הלל ניתן למצוא אותו גורם ראשוני שזורם אל מצע הציור, מבלי סינון ותכנון מוקדם. בלין מנסה לבטא בציוריו מציאות פנימית וסובייקטיבית.
תחושות פנימיות שמתורגמות באופן כמעט אוטומטי אל מרחבי הקנבס.
העיסוק בדמות האדם אינו מקרי, הוא חלק מעבודתו של אבן הלל בלין כפסיכיאטר וכפסיכואנליטיקן. לעיתים הוא יושב מול מודל, אולם, בדרך כלל הדמות המצטיירת מצויה בתודעתו והיא הולכת ומשתנה ככול שמעשה הציור נמשך, כמו הד של הלחנת סולמות מוסיקאליים שמתנגנים בראש ומתפתחים בדינאמיקות שונות כשהם יוצאים החוצה.
.jpg)
אודות פרופסור אבל הלל בלין
פרופסור אבן הלל בלין למד רפואה בארה"ב וחלק מהסטאג' עשה בהדסה ירושלים.
שימש כפרופסור בבית חולים בניו יורק, וניהל בית חולים פסיכיאטרי גדול בברונקס.
למד פסיכותרפיה בטיפול משפחתי ופסיכואנליזה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. במקביל שימש כמרצה ובין היתר העביר בבית הספר הגבוהה לאמנות "פרת" בניו יורק קורסים בפסיכולוגיה של העיצוב.
החל מגיל 16 צייר ולימים היה בעל סטודיו משלו.
