ניתן לראות בתוך סיפורים הנרקמים בעבודותיה פולחניות עתיקה,אקזוטיקה פרימיטיבית ומאגיה. בעלי-חיים וצמחים הינם האובייקטים המרכזיים בציוריה, אשר עשת, מתוך זיקתה העמוקה לטבע, משלבת בכל עבודותיה אם במפורש, אם במרומז ואם באזכור חבוי. מאפיינים נוספים בעבודות הם זיכרונות ילדות וחוויות אישיות של כאן ועכשיו.
עבודותיה של עשת מושתתות על יחסי צבעים וטקסטורות. הטקסטורה עשירה - מחוספסת, רווית בליטות ושקערוריות, רב שכבתית - החל במשיכות אקספרסיביות באמצעות שפכטל, וכלה בשכבה העליונה, הקישוטית-עדינה, המאותגרת ע"י המשטחים המחוספסים שמתחתיה.
מגוון השילובים הצבעוני מביא לידי ביטוי את הנטייה לחופש ולרב-גוניות.
המפגש בין סוגי המרקם השונים של הצבע: מבריק, מאט ומטאלי, משמש את המוטיבים הדינאמיים בעבודותיה, אשר יוצרים עולם של פנטסיה עם ניחוח של פולקלור.
מבט מדוקדק ומעמיק מגלה כי "הרקמה המושלמת" עשויה מרכיבים שאינם מלוטשים-שלמים; הנקודות אינן אחידות; המשטח אינו חלק, אך התמונה בכללותה מעניקה תחושה של סימטריה ושלמות, תוססת וחיה.
כמוה כמציאות, שהרי התבוננות לעומק מגלה כי אבני הבניין של עצם קיומנו הם אינספור פריטים בלתי מושלמים ואפילו פגומים. השילוב הספונטאני והאקראי בין כל אותם פריטים הוא מקור תוקפן האשלייתי של אידיאות היופי והשלמות.