נירה לב, ילידת חיפה של טרם קום המדינה, נוצרת בזיכרונה את הטעמים ,המראות והריחות של תקופת ילדותה. תערוכתה מהווה געגועים לתקופה שפסה מן העולם, לארץ ישראל הישנה והטובה, עם התום וחדוות היצירה, עם אנשים המסתפקים במועט ושמחים בשמחת הזולת:
"בחלומי אני מהלכת בהדר הכרמל ומגיעה לרחוב הילל 3 לבית שבו גדלתי, מחפשת את נירה הקטנה, את ילדותי המאושרת.
אני מתבוננת בבתים שמסביב וזוכרת את צהלות השכנות המשוחחות זו עם זו, תוך שהן חובטות בשטיחים, מרפסת מול מרפסת. אני נזכרת ביום הכביסה- החגיגה הגדולה- כאשר ג'מילה הכובסת מולכת על הכביסה הרוחשת בסיר ענק ושירת הפרימוס, ריח העמילן והניקיון גורמים לי לשיכרון חושים"...."זוכרת גם את האחד במאי בחיפה, אני נישאת על כתפי אבא. הכל צבוע בארגמן של הדגלים והדמעות חונקות את גרונו של אבא כשהוא שר את האינטרנציונל. זו היא ארץ- ישראל שלי. וזוהי חיפה שלי. כך מתארת לב בחום ובלא מעט נוסטלגיה את זיכרונותיה מתקופת הילדות שלה בחיפה.
ציוריה של לב משקפים את חוויות ילדותה, וכוללים זיכרונות מציאותיים ודמיוניים המתערבבים למערך רגשי , צבעוני וצורני סבוך, הנראה פשוט לצופה המזדמן, אך הוא מורכב ומלווה בייסורי עשייה. כך מתארת את עבודותיה חוקרת האמנות לאה פופר.
לב, אשר למדה ציור אצל הציירים ישכיל ומאירוביץ מציירת בסגנון נאיבי- אינטואיטיבי.
סגנונה כמו ילדותי, מודרך על ידי אמת פנימית, לא חשובה לה הפרספקטיבה, היא אינה רוצה לרשום "נכון". באחד מהניסיונות שלה ציירה דג שעף בשמים "ופתאום הבנתי שעל הבד אני יכולה לעשות כל מה שבא לי". היא מקפידה על פרטים ודקויות בציוריה וממלאת אותם בחפצים.
"סגנון הציור שלה מדוייק ומוקפד גדוש בפרטים. לב מיטיבה לעשות שימוש בצבע , בצורות ראשוניות החוזרות על עצמן ויוצרות מרקם וקצב. זוהי אמנות הנובעת מן הלב, מחממת את הלב ומפייסת את הנשמה", כותבת שינדלר במאמרה.
לציוריה העניקה לב שמות המתארים את התרחשות העלילה, כל אחד מהם מספר סיפור על מקרה שהיה, או על חוויה שחוותה. בציור "נסיעה לקיבוץ" היא מתארת את החופשות בהן בילתה בבית סבה וסבתה בקיבוץ גבעת השלושה, חופשות אותן היא מתארת כגן עדן של עולם קסום מלא יופי ושלווה. את "יום הכביסה", היא זוכרת בזכות ג'מילה הכובסת הערבייה, אשר מילאה את הבית בטעמים וניחוחות משכרים עם ידיה המקומטות ממים וסבון, אך מדיפות מריח של ניקיון.
הנושאים אותם היא מציירת "נופלים עלי כמו גשם, הם מציפים אותי", היא אומרת. היא ציירה מעל 100 ציורים והיא מרגישה כי ממתינים לה לפחות עוד 100 ציורים נוספים, שעליה להספיק לצייר. "הציור נמצא בתוך הבד הוא מחכה שאוציא אותו החוצה. הצבעים מכתיבים את עצמם, הבד מחליט מה יצויר עליו", כך מסכמת לב את תהליך היצירה שלה.
נירה לב לוקחת את הצופה למסע של זיכרון בזמן, מסע נוסטלגי ואידילי אל חיפה של שנות ה- 40
וה- 50 , בין הצבעים והצורות עולים ריחות של תירס חם, כחול כביסה, חמימות חול הים וגעגועים לימי התום והילדות, שנעלמו מן העולם.
נירה לב היא אמנית של גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית והציגה במסגרת הגלריה בתערוכות רבות, בארץ, בניו יורק, מוסקבה ומדריד. התערוכה הנוכחית נערכת בברכת גלריה ג'ינא.
שיח גלריה עם האוצרת והאמנית יתקיים ביום שישי 12.12.08 בשעה 11.30, הכניסה לכל.
.