ברוך אלרון (1934- 2006), בתערוכת ציורים- "צלילי הזמן"

ברוך אלרון (1934-2006), מוצג בתערוכה חדשה בגלרית בית העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב. בתערוכה יוצגו כ- 25 ציורי שמן, שצוירו על ידו בערוב ימיו.

התערוכה נערכת בחסות שגרירות רומניה והמכון לתרבות רומנית ותפתח במעמד כבוד שגריר רומניה בישראל מר אדוארד יוסיפר.

התערוכה מתרכזת בשני נושאים  מרכזיים ביצירתו: מוסיקה וזמן, שהם שני נושאים שהעסיקו אותו ברבות מיצירותיו. אלו נושאים שמופיעים גם בלא מעט ציורים שצוירו בסגנון הריאליזם-הפנטסטי, זרם אמנותי אליו משתייך גם ציורו של אלרון.

להסתכל בציוריו של ברוך אלרון היא סוג של הרפתקה. העבודות גדולות, מתאפיינות בהנחת קווים וכתמים עזים ואקספרסיביים, גם בצבע וגם בשחור לבן. המוסיקה והזמן הם שני נושאים מרכזיים ביצירתו. 25 ציורי השמן המוצגים בתערוכה מקשרים בין מוטביי הזמן וההרס, המוסיקה והאדם. המוסיקה המוצגת ביצירותיו היא חלק ממוזת היצירה. בציורים מתוארים כלי נגינה בדמויות אנוש, ונשים המוקפות שעונים וכתובות בלטינית כגון: "הזמן רץ" ו "החיים קצרים- האמנות נצחית", כתובות המדגישות את הארעי, את הזמן המתכלה והמכלה.

ברוך אלרון צייר בסגנון הריאליזם הפנטסטי, אף כי לרוב שויך לתנועה הסוריאליסטית. הציורים שלו הם גדולי מימדים ומופיעים בהם דמויות, חפצים וטבע המצוירים בצורה נטורליסטית ומדויקת, אך המוצאים מהקשרם הטבעי. הסמליות העשירה ביצירתו לצד הדיוק הריאליסטי בוראים עולם חדש, פנטסטי, עולם ששורשיו כאן ועכשיו, המעלה שאלות רבות על עצם קיומנו. בציוריו יש הרבה הבעה והם מספרים רבות על דעתו על העולם, על חייו ועל אמנותו.

למרות שלאורך השנים הנושאים של יצירותיו של אלרון היו מגוונים מאד, הזמן והמוסיקה הם שני נושאים החוזרים ועולים ביצירתו. כותבת קרימולובסקי במאמרה לתערוכה, נושאים אלו מתקשרים למסורת התנועה הסוריאליסטית, לה שויך אלרון לעתים קרובות.

מוטיבים של כלי נגינה המזכירים צורת גוף של אדם מופיעים גם ביצירתו של רנה מגריט, למשל, ומוטיב הזמן שכיח ביצירתו של סלוודור דאלי. לקיחת חפצים ודמויות ועקירתם מסביבתם הטבעית היא מוטיב נוסף המקשר אותו לתנועה הסוריאליסטית.

ברוך אלרון נולד בבוקרסט, רומניה ב-1934, שם סיים תואר שני באקדמיה לאמנות. ברומניה עסק באיור ספרים והיה צייר קריקטורות. הוא נישא ללידיה ב- 1961, עו"ד במקצועה, עימה עלה לישראל בשנת 1963. בארץ נולדו להם שני בנים. בשנותיו הראשונות בארץ עבד כגרפיקאי, ואחר כך כקצין במחלקת ההדרכות במשטרת ישראל וכמורה לציור ולאמנות. אלרון היה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, בה כיהן גם כיו"ר האגודה. הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות, וכן קיים תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל (ניו יורק, בזל, סאן פאולו, פריז, דיזילדורף, קלן). תמונותיו מוצגות  במוזיאונים בבוסטון, ניו יורק, טורונטו, סולינגן והרצליה. גם בשנותיו האחרונות לא חדל מפעילותו בזירה האמנותית ובמיוחד אהב ללמד.

בשנת 2004 יצאה לאור מונוגרפיה מקיפה על יצירתו: "עולמו הקסום של ברוך אלרון" בצירוף קטלוג רזונה המכיל רבות מיצירותיו, (מהדורה בעברית ומהדורה באנגלית) בהפקת "מכירה פומבית",  אותה כתבה דר' מרים אור.

בזכות כישוריו הציוריים ברוך אלרון זכה לפרסום רב באירופה ולהערכה רבה.

"שפתו האמנותית הינה שפה מורכבת המשלבת בקרבה את התופעות הנראות של העולם הזה עם העולם הלא מודע של החלום", כותבת מרים אור בהקדמה לספרה על האמן.

ברוך אלרון ז"ל היה צייר ברוך כשרון בעל סגנון ייחודי. הוא לא נהה אחרי אופנות מתחלפות ודבק בסגנון ציורו האקספרסיבי-פנטסטי, לו היה נאמן במהלך כל שנות יצירתו הארוכות. ביום א' 5.3.06  הלך לעולמו,  באופן פתאומי והוא בן 71 במותו.