הסרט מורכב מרצפים (סיקוונסים) ממושכים של טבע דומם, המתעורר מעת לעת לחיים באמצעות הנפשה, וכך חושף רבדים נוספים בסיפורה של הדיירת. רהיטים, שטיחים, ציוד רפואי, ספרים, כלי שולחן, פורצלנים ושאר חפצים נוטלים חלק ביצירת התמונה השלמה של הבית, תוך שהם משמרים את זיכרון המפגש החברתי והתרבותי של פליטה ממזרח אירופה עם המציאות המזרח-תיכונית. הכמיהה לשורשים וליציבות מועברת בסרט באמצעות דמות בדיונית – נערה בלבוש פרח המשוטטת ברחבי הבית בחיפוש אחר תשובות.