זולטן קלוגר בתערוכה חדשה ,מוזיאון ארץ ישראל,תל אביב ."זולטן קלוגר – צלם ראשי, 1933-1958" – תערוכת היחיד הראשונה המוקדשת לצלם זולטן קלוגר, מי שאחראי לרבים מן הצילומים הצרובים בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, תפתח במוזיאון א"י, ותתקיים בין התאריכים: 20.5.08 – 21.10.08.
אוצרים: ד"ר רות אורן, גיא רז
הצלם זולטן קלוגר היה בין הצלמים המרכזיים בארץ בשנים שבטרם קום המדינה. צילומיו מתעדים את חייה של "המדינה בדרך" ושל תושביה כמעט מכל זווית ובכל מקום אפשריים. קלוגר היה צלם חרוץ ביותר שהרבה להסתובב בארץ ולצלם כמעט מדי יום במקום גיאוגרפי אחר והשאיר אחריו ארכיון של כ 50,000 תשלילים. בכל יישוב שהוא צילם, באינטראקציה פעילה עם אנשי המקום, הוא הציג את "האיכר העברי", את "הנוטרים" ואת כוח המגן המתהווה, את "הילד", ובכל מפעל תעשייה הוא הציג את "הפועל העברי" או את "המיכון", כמובן בסיוע פעיל של המצטלמים. בכך הבנה בתיעודו את האיקונות הציוניות של "המדינה שבדרך: "התיישבות", "בניין", "חומה ומגדל", "שמירה"' "עבודה", "פיתוח", "האיכר/ה", "הפועל/ת", "הנוטר", "החלוץ/ה", "הפליט", "התלמיד" "הילד" "החייל העברי", "המלח העברי". בעבודתו האינטנסיבית, היה זה קלוגר שיצר, במשך כעשרים וחמש שנות צילום, את מערך הנושאים שהטביעו את חותמם על התודעה הלאומית.
לא פעם ההבנייה האסתטית בצילומיו של קלוגר, ההופכת את "רגע הצילום" או את הנושא לכדי סימבול כללי, נשזרה בהבניית מציאות ששאפה אל ההרואי, אל האוטופי, אל האידיאלי ויחד עם זאת אל ההומאני. המיצוי החזותי של הסיטואציה הלאומית ה"מודרניסטית" הובילה אותו גם אל מחזורים של צילומי אויר, שאותם הוא ביצע בין השנים 1939-1937 ואחר כך בין 1944-1942, בכמויות שלא נעשו לפניו ע"י גופים יהודיים.
בין למעלה ממאתיים הצילומים שיוצגו, בין השאר: נופים, דיוקנאות, התיישבות בקיבוצים ובמושבים, התפתחות עירונית, תעשייה, בנייה, נמל תל-אביב ונמל חיפה, צילומי רחוב, ספורט ומחול, צרכנות, תחנות דלק, דתיים ועדות שונות, יחסי יהודים אנגלים, יחסי ערבים-יהודים, אירועים במלחמת העצמאות ועוד. כן יוצגו צילומים נדירים שצילם בגרמניה טרם עלייתו לארץ.
סיפור חייו של קלוגר מפותל ומורכב: הוא נולד בהונגריה ב- 1896, שירת כצלם מוטס בחיל האויר האוסטרו-הונגרי במלחמת-העולם הראשונה, היגר לברלין בסוף שנות העשרים, שם עבד כצלם עיתונות בעיתונים הבולטים של התקופה ונחשף להתפתחויות הצילום בתקופתו. בברלין, בין היתר, הוא הכיר את נחמן שיפרין (1893– 1984), עיתונאי ועורך בעיתונות היהודית באירופה, בעל אחת מסוכנויות הצילום הגדולות בברלין, שסיפקה צילומים לעיתונים. באפריל 1933, עם עליית הנאציזם בגרמניה ועם נישול היהודים מענפי הפרסום והצילום, הגיע קלוגר בעצה אחת עם שיפרין כתייר לארץ-ישראל, והחליט להתיישב בה. בנובמבר אותה שנה, עלה גם שיפרין (שהחליף את שמו ב-1961 לבן-חיים) לארץ והקים בתל-אביב את "החברה המזרחית לצילומים בשביל העיתונות", שהייתה ייחודית בנוף הצילום הארץ-ישראלי וספקה את מרבית הצילומים לגופים הציוניים המרכזיים. קלוגר קשר קשרי עבודה וידידות עם שיפרין. בשנת 1934 היה לשותף וצלם ראשי בחברה, והפך לצלם הראשי של תהליכי ביסוס היישוב עד לקום המדינה. לצדו של קלוגר פעלו בחברה צלמים נוספים שהבולטים בהם היו יצחק מרילין ופאול גרוס.
ב- 1958, מסיבות מקצועיות ואישיות, הוא היגר לארה"ב. בניו-יורק פתח חנות צילום קטנה. הוא נפטר ב- 1977. עם כל המאמץ המחקרי שערכו האוצרים לרגל התערוכה, עדיין נותרו חלקים חסרים בפאזל של חייו. במהלך עבודת החיפושים התגלה רק לאחרונה תצלום פורטרט שלו. כאשר הגיע האוצר גיא רז לניו יורק, מצא באמצעות הארכיון העירוני את תאריך מותו ואף גילה באמצעות שומר הבניין בו התגורר זולטן קלוגר, את חנות הצילום הקטנה בניו-יורק. שם אף נודע כי הוא עסק בצילום של הקהיליה ההונגרית בניו יורק ובמכירת מצלמות. גם אם הסיפור האישי אינו שלם כלל ועיקר, עולה דמותו של צלם בעל חשיבה יוצרת ומתקדמת, רגיש ושאפתן, שחייו היו , ככל הנראה, רצופי מכשולים.
קלוגר הותיר אחריו כאמור אוסף של למעלה מ- 50,000 תשלילים, המחולק כיום בין הארכיונים הציבוריים הגדולים בארץ כמו אוסף קרן היסוד בארכיון הציוני המרכזי, אוסף קרן קיימת לישראל, לע"מ, גנזך המדינה וארכיון צה"ל.
הוא חלם להגיע למעמדם של הצלמים הנודעים לצדם עבד בשנותיו בברלין שרבים מהם ילידי הונגריה, אשר התפרסמו לימים בעיתונות הבינלאומית. עם עלייתו לארץ התרחק מזירת הצילום הבינלאומית.
התערוכה, מציגה פרקים מן הנרטיב ההיסטורי הארץ-ישראלי יחד עם הערכים החזותיים בני התקופה, העולים מן הצילומים: אוויר ותעופה, ביטחון והגנה, עבודה חקלאית ותעשייה, התיישבות עירונית וכפרית, אירועים ציבוריים, סיפורה של שנת 1948, ספורט ומחול, עלייה וקליטה.
בתערוכה ישולבו 2 מסרטיו של צלם הסרטים הגרמני פרד דונקל שליווה את קלוגר בחלק ממסעות צילומי הסטילס שלו. בקטעים מתוך הסרט הראשון הפותח את התערוכה, נראה קורס הטיס הראשון של חברת "אוירון" בעמק הירדן. קלוגר נראה יורד מאחד המטוסים לאחר אחת מגיחות צילומי האוויר שלו ב 1939. הסרט השני "ארץ ישראל בהתגוננותה" או בשמו השני "בהתנדב עם" מוצג במלואו כ 20 ד' וצולם ברובו בסוף 1938. לצדו מוצגים צילומי הסטילס של קלוגר מאותו מסע צילומי משותף.
התערוכה מתקיימת בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, ארטנוילנד, קרן מרק ריץ', הקרן הקיימת לישראל. הקטלוג בשיתוף עם יד בן צבי.
השאלת צילומים: גנזך המדינה, קרן היסוד, הארכיון הציוני המרכזי,
קרן קיימת לישראל, לשכת העיתונות הממשלתית,וארכיון צה"ל.
מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב טל 03-6415244