תערוכתה של תמי פיליפ, 'נגיעות של טבע' תוצג בבית 'מתן' ברחוב רשב"ג 30 בירושלים
בין התאריכים :
ח' בתמוז תשע"ג (16.6.2013) ועד לי'ט במרחשוון תשע"ד (23.10.2013). בית מתן פתוח למבקרים בין 9 ל-17 ונגיש לנכים, הכניסה חופשית.
זו תערוכתה הרביעית של תמי פיליפ. גם בתערוכותיה הקודמות עסקה רבות בצילומי טבע ובתיעוד נופיו המשתנים של הגן הבוטני הירושלמי, בעונות השנה השונות, במזג האוויר השונה, ובזווית האור המתחלפת בשעותיו השונות של היום. תמי פיליפ מתחברת לצבעים, לצורות, לתנועה, ובעיקר לשקט, שקט שמאפשר את היצירה.
דברים שכותבת תמי פיליפ על המפגש עם הטבע, נושא תערוכתה:
ביום חמישי הלכתי כדרכי לגן, לגן הבוטני שבשכונת ניות הירושלמית.
הספסל היה במקומו, העץ לא זז מילימטר מהמקום בו מחובר לאדמה,
אך הספסל והעץ היו שונים,
ברקע שלט הצבע הירוק, צמחים לבנים גדולים צמחו בקרבתו של הספסל, דשא רענן ומלא, טיפות גדולות של גשם, ענפיו של העץ התכופפו עוד כמה מילימטרים, מתקרבים, כמעט נושקים לספסל.
מים היו באוויר, מים ירדו משמיים, האדמה שתתה בצמא כול טיפת מים, מתכננת את אופייה של הצמחייה שעוד מעט תצמיח, פרחים, עלים, עשבים, לקראת בואו של האביב.
הטבע משתנה כול הזמן, הוא דינמי, מפתיע, מגלה לנו כול דבר מחדש צבעים חדשים, צורות חדשות, פעם הענף מוטה כלפי מעלה, ופעם כלפי מטה, פעם עדיין מעוטר בעלים, ופעם חשוף.
בכול ביקור אני פוגשת גן אחר, טבע מעט שונה, נוף חדש....
אלא שגם אני אחרת.
פעם מחייכת, פעם דומעת, פעם שמחה, ופעם כועסת, רוטנת משהו, במפגש הזה שביננו, במפגש העמוק, האינטימי שלי עם הגן יש מיליון מפגשים אפשריים, מילייארד נקודות השקה, דינמיות מרשימה, המון תצורות של מצבי רגש משתנה, דינמיקה רוקדת, וכול פעם אני מופתעת מחדש, מתחברת לתצורה חדשה של המפגש ביננו.
ביום חמישי זרם אפיק של מים ממי הגשמים, הפרחים ששתלנו בט"ו בשבט בגרו, העצים ששתלנו גבהו, שטחים שלמים כוסו במרבדי כלניות, וצבעוניים.
הרקפות עדיין בצניעותן כי רבה מככבות ליד הנרקיסים, צבעים, ריחות משכרים,
צורות,
תמונות ומראות,
השתקפויות של צבעים.
א"ד גורדון בכותבו על הטבע כותב "אנחנו שבים אל הטבע, אבל לא בתור עבדים ולא בתור אדונים, אף לא בתור תיירים וחוקרים, מסתכלים מלמטה, אם כי בתור שותפים אקטיביים ובתור אחים נאמנים. אנו באים להשתתף עם הטבע בחיים וביצירה. יותר נכון, אנו באים להתאחד עם הטבע בייחוד שלם, בבחינת, האדם והטבע חד הם, כול החומות, הגדרים והסייגים בין חיי האדם, ובין חיי הטבע ייהרסו יום אחד לאינסוף של חיים, ים של חיי עולם, עולם מלא של יחסים חדשים, על ערכים חדשים'
מקווה שנהנתם מהצצה סמלית לעולמו של הטבע, ביום, ובזמן של כמעט חשיכה, בצבעיו השונים, בגדליו השונים, ובהשתנותו לאורך כול השנה.
אני שואבת מהגן הרבה רגעים של עוצמה, יופי, מקור לתקווה, להתחדשות, ליכולת השתנות.
נעמי רוזנברג כותבת באחד משיריה :
'פרחי בר
פשטו בי בשלל סגנונות
פרחו בשדותיי
לזמזום דבורי-דבש.
משי רך
עטף צווארי העלבון
כילוד בן יומו.
מפיסת כקרן החמה
אוקיינוס הייתי
למרגלות הר-הבושה.
חיוך אמתי,
ועיניים כלות,
גן טרופי ונהר בו מתנגן,
המיה כשדות דגנית
תקווה גני עד'
וזאב כותב :
'פרחי-בר.
רקפת נשקפת מהר
בעצב ענוג :
ספירית משתובבת
בדשא-ירוק
עם רוח נושבת
נעלמת נגלית,
מחייכת בתכול,
נחבאת ונראית.
סביונים במישור
צוהלים יחדיו
בשמש, באור
וזהב'
