אוצרת: עמנואלה קלו
במקסיקו שימש ההדפס באופן מסורתי מכשיר פוליטי במאבק לצדק חברתי. בהתאם למגמה זו, ההדפסים המוצגים בתערוכה מתייחסים לנושאים אידיאולוגיים והיסטוריים, בהקשר מקומי ובינלאומי, ולגיבוש הזהות המקסיקנית. העבודות נוצרו ברוח הריאליזם החברתי בין שנות העשרים לשנות החמישים, בעיקר על ידי חברי "הסדנה לגרפיקה עממית" (TGP – Taller de Gráfica Popular). לצדן מוצגות גם עבודות על נייר של שלושת המוּרליסטים (ציירי הקיר) הגדולים של מקסיקו – חוסה קלמנטה אורוסקו, דויד אלפארו סיקיירוס וחוסה דייגו מריה ריוורה – וכן של רופינו טמאיו.
האמנים התייחסו לדמויות ולאירועים הקשורים לאירוע המכונן בחייהם: המהפכה המקסיקנית שאירעה בשנים 1921-1910. הם תיארו התרחשויות עקובות מדם, שיסודן במאבק בין האיכרים העובדים והעניים ובין בעלי האדמות העשירים והנצלנים. לאחר המהפכה ביקשו האמנים ליצור אמנות לאומית שתתרכז בהיסטוריה המקסיקנית. הם יצרו דימויים שביטאו את הזדהותם עם גיבורי המהפכה, שיקפו את העוול ואת הניצול הפוליטי, וכך חיזקו את מהלכי הרפורמה של הממשלה. משנות השלושים והלאה הפכו האמנים למבקרי הפוליטיקה הממשלתית, מתוך תפיסה כי עליהם לתמוך בקיומה של מהפכה סוציאליסטית מתמשכת שעדיין לא הושלמה.
"הסדנה לגרפיקה עממית" הייתה אגודת אמני הדפס שהתמקדה בקידום מטרותיהם האמנותיות והפוליטיות של חבריה וענתה על הצורך בציוד הדפס ובחלל לעבודה ולתצוגה. הסדנה נוסדה במקסיקו סיטי ב-1937, ועם מייסדיה נמנו לאופולדו מנדס ופאבלו או'היגינס. אמניה הושפעו מהאמנות המקסיקנית העממית והילידית וממגוון מקורות מהאמנות האירופית. רבים מחבריה העריצו את חוסה גואדלופה פוסאדה (1913-1852), שנחשב לאבי ההדפס המודרני המקסיקני. הם יצרו כרזות, עלונים והדפסים שנועדו לעורר את תודעתם של קהלים רחבים במקסיקו, חלקם כפריים אנאלפביתיים. על פי רוב, האמנים השתמשו בחיתוכי לינוליאום, שאפשרו ייצור מהיר, פשוט וזול עבור המוני העם. סגנונם הישיר והאקספרסיבי התאפיין בקווי מתאר חזקים וזוויתיים, באור דרמטי ובשפה ריאליסטית-נרטיבית, לעתים גרוטסקית וסאטירית ברוח עולם הקריקטורות.
אמני הסדנה נטלו חלק אקטיבי בפעילויות פוליטיות וחינוכיות, היו ברובם חברים במפלגה הקומוניסטית ואהדו את התנועות האנטי-פשיסטיות האירופיות. רבות מעבודותיהם עסקו בהתפשטות הפשיזם והנאציזם, במלחמת האזרחים בספרד, במלחמה הקרה, באיום הגרעיני ובסכנות הקפיטליזם. המעורבות של אמני הסדנה בנושאים של צדק חברתי מעבר לגבולות מקסיקו תרמה למוניטין הגלובלי שלהם. למעשה, זוהי אחת מקבוצות האמנות החשובות ביותר שפעלו מתוך מניעים פוליטיים בהיסטוריה המודרנית של האמנות.
עמנואלה קלו