משתתפים: הילה קרבלניקוב- פז, נורית יעקבס-ינון ושמעון פינטו .  אוצרת רז סמירה.

על היווצרותה של התערוכה אומרת לנו נורית יעקבס-ינון: "שלוש שנים הגיעו לסיום או בעצם לנקודת התחלה. כששמעתי לראשונה לפני מספר שנים על טבילת הנשים המתגיירות שנדרשות לטבול עטויות חלוק בפני בית דין של שלושה גברים נדהמתי. מעולם לא נתתי דעתי על תהליך זה ולא הכרתי באופן אישי נשים שבחרו להתגייר. התחלתי לחקור את הנושא וכיוצרת סרטים תכננתי לביים סרט תיעודי. משעולי החיים הפגישו אותי עם חברותי הציירת הילה קרבלניקוב פז והאוצרת רז סמירה והרעיון גובש לכדי התערוכה ״מעשה באשה וחלוק״ והאסופה היוצאת לאור לצידה. במהלך העשייה שארכה כשלוש שנים הכרתי נשים שהתגיירו כמו גם נשים שמתחומי עיסוק שונים, דתיים, פוליטיים, אישיים או אמנותיים הרגישו צורך כל אחת בשדה בו היא פועלת לנסות להעלות לפני השטח את זעקת הגיבורות, שבעצמן ככל הנראה לא יכולות להרשות לעצמן למחות כנגד מעמד הטבילה שההתרגשות ומבוכה משמשים בו בערבוביה. חלק מהנשים התחילו לפעול, כל אחת בדרכה, להעלאת הנושא בשיח הציבורי. במידה רבה התערוכה והאסופה ליכדו את כל הנשים הללו, לצד אנשים ונשים רבים נוספים שהתגייסו ותרמו כל אחת ואחד בתחומו לקול משותף המצטרף לספר את סיפור המעשה באשה וחלוק."

התערוכה "מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה וְחָלוּק" מתמקדת במוטיב טבילת נשים מתגיירות. הטבילה במקווה היא השלב הסופי בתהליך גיור ארוך וממושך. הגר הטובל בתוך המים עולה מתוכם כאדם חדש, והטבילה הופכת אותו רשמית ליהודי. הטבילה נעשית בפני שלושה דיינים שתפקידם לאשר את הגיור. נשים מתגיירות טובלות מול בלנית בעירום, ולאחר מכן טובלות שוב בפני שלושה דיינים בחלוק המאפשר כניסת מים אך שומר על צניעותן. מעמד זה הוא למעשה טקס קבלת המתגיירת לעם היהודי. במעמד זה המתקיים בדלתיים סגורות משמשות בערבוביה תחושות התעלות לצד תחושות השפלה. רגעי טקס הטבילה עשויים להיות מביכים ומרגשים כאחד. טקס טבילת הגיורות משמש כמצע לתערוכה, אשר תבחן את הנושא בהקשר הדתי, החברתי-פוליטי והנשי.

בתערוכה מוצגת סדרת ציורים ייחודית בטכניקה מעורבת של האמנית הילה קרבלניקוב-פז. הסדרה מפרקת את סיטואציית הטבילה, ומראה את חלל המקווה ואת הדמויות המשתתפות במעמד מנקודות מבט שנות: של הטובלת, של הדיינים, של הבלנית ושל היוצרת. הציורים מתבססים על סדרת תמונות סטילס. בחלל המרכזי שני מיצבי וידיאו של הבמאית נורית יעקבס-ינון, העוקבים אחר תהליך הטבילה של הגיורת כשברקע אפשר לשמוע עמדות של רבנים שהתראיינו בנושא וכן את 'מדרש הגיורות' שכתבה הטוענת הרבנית רבקה לוביץ, המשמיע את קולה של האישה הטובלת. בחלל הכניסה מוצגת עבודה של הצייר שמעון פינטו המביא בסגנונו הנאיבי מבט נקי על חלל המקווה שאינו מובחן מגדרית ומשמש כפתיחה לתערוכה כולה. שלושת האמנים משתייכים לקהילה האורתודוכסית המודרנית, ומגיבים לקונפליקט המהותי הגלום במעמד טבילת הגיורות בפני בין דין.

תערוכה זו היא חלוצת דרך בעיסוק בנושא כה רגיש ואינטימי, שעדיין לא בא לידי ביטוי ומיצוי באמנות הישראלית ובשיח הישראלי. את התערוכה מלווה ספר עיון הכולל מאמרים הבוחנים את הנושא, הן מזווית ציבורית-פוליטית והן מזווית אישית-רגשית. בין כותבות המאמרים: ד"ר קציעה עלון, הרבנית עו"ד מיכל טיקוצ'ינסקי, חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא, חברת הכנסת לשעבר אורית זוארץ, טו"ר רבקה לוביץ, אמילי בילסקי. התערוכה והספר המלווה אותה בוחנים את הנושא מנקודת מבט אמנותית, ציבורית, פוליטית, הלכתית ואישית, ונותנים מבט על נושא הגיור, ובייחוד גיור הנשים, נושא שיש לו השלכה ישירה על מקומן של הנשים בישראל כיום. הדרך שבה אנו מקבלים את מי שמבקשים להצטרף אלינו משקפת את פנינו כחברה, כעם וכמדינה.

שיח עם האמנים והאוצרת יתקיים ביום שישי, 3 במאי 2013, בשעה 12:00.