נחמה גולן הזמינה את ריקי פוך לחלוק איתה חלל גדול בגלריה העירונית בכפר סבא , בתערוכה המשותפת "מן הצלע – טעימות " ,את התערוכה אוצרת הדסה גורוחובסקי .

על התערוכות והאמניות כותבת הדסה גורוחובסקי :

על יצירותיה של נחמה גולן

"איזהו תלמיד חכם", מפרש רש"י: " שיודע לתרץ טעמי משנה ומשניות הסותרות זו את זו".  נדמה כי יצירתה של נחמה גולן היא מעין ביטוי לעיסוק במושגים הנראים כסותרים זה את זה:  נוכח ונעדר, גלוי ונסתר, עין ואין, פנים ואחור, גברי ונשי, גוף ונפש, חומר ורוח.  נחמה בוחנת את הגבול הדק שבין לבין, בין קודש לחול, בין אמת לשקר, בין אמונה לעבודה זרה.

כתלמיד חכם, שכולו ורבעו בהתעמקות בטקסט, כך האות, המילה, והמשפט מהווים נקודות משען בעבודותיה. היא עושה שימוש נרחב בטקסטים דתיים, חילוניים, אישיים, בקטעי שירה ופרוזה  המאזכרים תכנים ורעיונות שונים.

לעתים נסבה העבודה סביב מילה אחת כמו "עפר" או "אמת",  ולעתים על טקסטים ארוכים או אפילו על ספרים שלמים כמו "פרקי תהילים". לעתים  הטקסט קריא ומובן  ולעתים הוא מכסה משטחים  גדולים, בהם האותיות מחוקות, מהופכות  או מכוסות. ב"פרקי תהילים" העשויים לוחות קרמיים את האותיות מציינים חורים, הצורה הגרפית של האות אמנם אינה מתקיימת, אבל  החלל מכיל את האנרגיה העצורה במילה. משום שהחלל הבודד מייצג אות ואילו החללים במקבצים מייצגים מילה. האותיות החלולות מסמלות סוד שלא נגלה, כוח רוחני שמתקיים באות העברית שאינו מיוצג ע"י הצורה הגרפית.

נחמה מרבה להשתמש בחומרים ובמדיומים:  קרמיקה, זכוכית, פלסטיק, נייר  ובד ומשתמשת גם בחפצים מן המוכן. היא אינה מעדיפה חומר מסוים על פניו של אחר, מבחינתה כ"חומר ביד היוצר" משמעותו שכל חומר וכל טכניקה ראויים: ציור, רישום, צילום, עבודת מחשב ופיסול ובלבד שהם  מייצגים  נכונה רעיון. היצירות שלה עשירות במטאפורות ובעלות רבדים רבים והן מאירות מציאות תרבותית, פוליטית, נשית, חברתית, דתית וחילונית.  רבות מעבודותיה עוסקות באשה, במקומה, במעמדה  ובתפקידה בחברה ובתרבות היהודית. בקיאותה בטקסטים המקודשים, במדרשי חז"ל ובפילוסופיה היהודית, גם היא מעין קריאת תגר על תחום שבמסורת היהודית היה נחלתם של גברים. עבודותיה משמשות ככלי  להבעה, להארת המציאות ולחשיבה מחודשת עליה והן מוקפדות עד הפרט האחרון, מבלי לוותר על המראה האסתטי והערכים האמנותיים.

הדסה גורוחובסקי

  על יצירותיה של ריקי פוך

 מפיות נייר מחוררות, קופסאות קרטון,  צלחות פלסטיק, צלוטייפ - חומרים פשוטים, יום-יומיים, חסרי צבע וברק, לא עמידים, פריכים ופגיעים המבקשים כאילו "אל תיגע בי" -  אלו הם חומרי הגלם מהם יוצרת ריקי פוך.

לדימויים, הנוצרים לא אחת מחורים, או מחומרים שקופים מוקנית ישות שנעשתה מה"אין". דימוי לא מוצק, חמקמק, כמו הזיכרון, אותו ריקי מנסה לשמר ולעיתים אף לתקן.

"רק על עצמי לספר ידעתי" מצטטת ריקי. על עצמי, על משפחתי, על הקרובים לי. אך עולמה האמנותי אינו צר כעולם נמלה.  עבודותיה נטועות בהיסטוריה המשפחתית ומאזכרות נושאים הקרובים ללבה כמו הבית, המשפחה הקרובה, האישה, האם, אך הן חורגות מעבר לאישי ומרחיבות את עולם המושגים להיסטוריה החברתית והפוליטית בהוויה הישראלית כמו גם להוויה האוניברסאלית.

ביצירתה, מנסה ריקי לחזור בזמן להיסטוריה המשפחתית.מעין נוסטוס- שיבה מאוחרת אל דור ההורים והסבים. היסטוריה שהיא אמנם לא חוותה בגופה, אך הותירה את רישומה על תפיסת עולמה ועל אישיותה. תוך שחזור ההיסטוריה המשפחתית, היא יוצרת מפגש עם ההיסטוריה היצירתית שלה.היא  משתמשת בחומרים ובמוטיבים שעסקה בהם בעבר ומקשרת אותם לכאן ועכשיו. באמצעותם היא מנסה ליצור סוג של תיקון.

היצירות מעובדות בקפדנות רבה, בעבודה עמלנית כמעט סיזיפית (פעילות המזוהה עם עבודות נשים). העיבוד הדקדקני והגימור המוקפד אסטטיים מאוד, אך הנושאים כואבים ורגישים: סבל,עצב, אבדן, שכול ואבל. החרדה מפני המלחמות, באה לידי ביטוי בסדרת כלי הנשק, שאותם היא מנסה לנטרל מכוחם, לבטל את עוצמתם ההרסנית ולהפוך אותם למשהו עדין ושברירי. הצער והאבל באים לידי ביטוי ב"קיר הדמעות", דמעות שקופות העשויות צלוטייפ שקוף ובתוכן צילומי משפחה, מילים, כלי נשק, אלו "דמעות שלא בכיתי על אבי" אומרת ריקי.

 מאת הדסה  גורוחובסקי                                                                                                                                     

הגלריה פתוחה בימים א'-ה' בשעות 9:00-12:00 , וב- 16:00-19:00

     רחוב גאולה 12 כפר סבא 09-7649303

19.5.09-30.6.09

פתיחה חגיגית 19.5.09 במעמד מר יהודה בן חמו , ראש העיר , בוקי צ'יש ודני וייס