יובל שאול Nuevo Mundo
מאת צ'רלס כריסטופר
"... בחייהם של שליטים מגיע רגע מסוים, שלאחר גאות רגש-גאווה על מרחבי-האינסוף של השטחים שכבשנו, אחרי העיצבון וההקלה גם יחד שבידיעה, שלא יחלוף זמן רב וכבר נוותר על כל מאמץ להכיר שטחים אלה ולהבינם; תחושה כמו ריקנות תופסת אותנו ערב אחד, עם ריח-הפילים אחרי הגשם ועם ריח אפר עץ-האלמוג המצטנן במיחמים; סחרחורת שמרעידה את הנהרות ואת ההרים המאוירים על גבן השחמחם של הפלניספרות, ומגלגלת זה על זה את השגים המבשרים לנו את התמוטטותם של צבאות האויב האחרונים מתבוסה לתבוסה, ומקלפת את שעוות-חותמם של מלכים ששמעם לא נודע מעולם, אשר מתחננים לחסות גייסותינו הפושטים, ובתמורה מציעים לשלם מס שנתי של מתכות יקרות, עורות ברוסקי ומגיני צב. רגע זה הוא רגע של ייאוש שבו אנו מגלים כי כל הממלכה האדירה הזאת – אשר נראתה בעינינו תכלית כל הפלאות – הרירי רק גוש מתפורר חסר גבול וצורה; שרקבונה באוש מכדי ששרביטנו יוכל להביא לו תקנה; שהניצחון על יריבנו השליטים, עשה אותנו יורשים לחורבנם האיטי."
["הערים הסמויות מהעין, איטלו קלוינו]
תערוכת היחיד של יובל שאול "העולם החדש" מורכבת משלוש סדרות העוסקת במושגי כיבוש, נדודים והשרדות בעולם החדש, האחת "משחתות" העשויות פרווה, השנייה "השלל", בה מופיעים דימויי עופות דורסים ויהלומים וסדרה שלישית - "אין צדק רק אנחנו" - פורטרטים ויבשות העשויות חיתוכי עור ופרוות. הרקע הירוק בחלל הגלריה מעניק תחושה מחדרי האוצרות של במערב במאות הקודמות. "העולם החדש" הוא מושג מן הרנסנס הטומן בחובו את החרדות והתקוות של הספנים/לוחמים שיצאו לכבוש עולמות חדשים.
בסדרת המשחתות יוצר שאול אוניות מלחמה גדולות מימדים הממוסגרות במסגרת קלאסית הלקוחה מעולם האסתטיקה של מועדוני היאכטות והסיגרים. המשחתות העשויות מפרווה הם כלי המלחמה היחידים ששמם מעיד על תכליתם – השחתה, אלה הם מרחבים גבריים בתוך גופי פלדה ענקיים המקיימים בתוכם מתח זכרי כמו זה של מחנות צבאיים או בתי כלא, האישה היא הנעדר הנוכח. המשחתת היא כלי ענק מימדים והרסני אך בו בזמן שברירי ופגיע, אם תפגע תעלם במצולות הים במעיין חזרה אל הרחם.
בסדרת "השלל" העורבים השחורים ניצבים על "חורבות" הפחם הצחיח, חומר הגלם מהם קורצו היהלומים המעוותים בגודלם, חומדים אותם ובה בעת שומרים עליהם מכל משמר. גם הבז בעל "קסדת האילוף"
שומר על היהלום ענק המימדים המונח על החול המדברי שלרגליו.
המצע הצחיח של עבודות השלל מרמז בהכרח על אותו עולם חדש חידתי בו ישמרו האוצרות הגדולים, מקום בו "התקווה חזקה מהפחד".
"אין צדק רק אנחנו" היא למעשה סדרה של פורטרטים עצמיים של האמן ובניו המתבגרים, מעין תיעוד טקסי חניכה של נער ההופך לגבר ויבשות שנכבשו ורוקנו עד תום על ידי העולם החדש. ייצוג היבשת נדמה לרגעים כפרווה שהופשטה מבשר הצייד והושארה לייבוש. הדיאלוג על כיבוש וכח, יבשות ועמים, האדם והטבע עוסק בעולם שלא מפסיק להיות פראי.
צ'ארלס כריסטופר